קדישמן נולד בתל אביב, שם החל את דרכו כאמן תחת הדרכתם של אהרון אבני ומשה שטרנשוס. הוא גויס לחטיבת הנח"ל הראשונה והוצב בקיבוץ מעין ברוך, שם עבד כרעה צאן, חוויה אשר השפיעה רבות על יצירותיו העתידיות. בשנת 1959 עבר ללונדון ולמד ב"סנט מרטינס", בית ספר לאמנות ועיצוב מהמובילים בעולם. לאחר מכן קיבל מלגה ללמוד בבית הספר לאמנות "סלייד?" הוא התפרסם בלונדון כפסל מוכשר והחל להציג את עבודותיו ברחבי העולם. בשנת 1972 חזר לארץ, והמשיך ליצור בביתו בתל אביב עד מותו.
קדישמן היה אמן מוערך בארץ ובעולם כולו, וזכה בפרסים החשובים ביותר בעולם האמנות. בין הפרסים בהם זכה בהם היו מקום ראשון בביאנלה של פריז ונורווגיה, ובשנת 1995 הפך לחתן פרס ישראל בפיסול. המצג שלו בביאנלה בונציה בשנת 1978 אשר היה מורכב מכבשים חיות ההולכות בעדר, והוא בתפקיד רועה הצאן, הינו מהמצגים הידועים ביותר של אמן בעת המודרנית.
בכל יצירה של קדישמן ניתן למצוא מסר חבוי, מטאפורה, זכרונות נשכחים או ביקורת נוקבת. הוא שילב בעבודתו נושאים של תקווה וכאב, של אהבה למדינה, כעס על ההקרבה שאותה מדינה דורשת, חשיבות הגבורה מול סלידה ממלחמות וקונפליקטים. הוא נטל השראה מחוויתו כרועה צאן וכחייל במדבר, שם גילה נוף יוצא דופן שהשפיע על סגנון הפיסול שלו. הוא נתן לסיפורי התנ?ך משמעות חדשה במדינת ישראל של ימינו באמצעות פסליו, שהידוע בהם הוא "עקדת יצחק" הנמצא ברחבת מוזיאון תל אביב.
קדישמן ביטא ביצירתו ניגודים אוניברסליים המתקיימים זה לצד זה בעולם בו אנו חיים: העדר וייחודיות הפרט, כאב הלידה והחיים שבאים בעקבותיה, הקושי והתקווה. אולי בשל כך נחשב לאמן ישראלי כל כך אך גם הסמל של האמנות הישראלית ברחבי העולם.