אודות כריסטינה הורבט

קוראים לי כריסטינה הורבט ואני צלמת בת 25 מתל אביב. נולדתי בעיירה קטנה בהונגריה לאבא מקומי ואמא מוסקובית, ואת שנותי הראשונים העברתי בציר מוסקבה-בודפשט. עליתי לארץ בגיל 4, והפכתי את העברית לשפת האם השלישית שלי. גדלתי ולמדתי בארץ, עשיתי צבא וסיימתי תואר ראשון במדעי החברה. עבדתי בחברות הייטק מובילות אבל הבנתי שכרגע זה לא בשבילי, וכרגע אני מחפשת יותר להביע את עצמי, בייחוד על ידי הצילום. בגלל שגדלתי בערבוב תרבותי אני מרותקת מדפוסי הדמיון ונקודות השוני שאפשר למצוא בין תרבויות, ולכן אני מטיילת הרבה. אני אוהבת לבקר במקומות מפתיעים ולדבר עם כמה שיותר אנשים מקומיים. אני מקווה שהצילום שלי יוכל להביע את מי שאני והתהליכים שאני עוברת, ואני מקווה שאוכל לעורר השראה ולהניע אנשים לפעול ולהתגבר על הפחדים שלהם. 

אני מאמינה שהיצירה שלי מגיעה ממקום של אהבה, והמניע הכי חזק שלי הוא ההתגברות על הפחד וצמיחה מתוכו. אני מאמינה שאנחנו צריכים להדהים את עצמנו בכל יום, להפתיע את עצמנו ולהכיר עוד רובד בתוך עצמינו. תמיד יש לאן להעמיק, תמיד יש לאן לצמוח ולהתרחב. יש לנו כל כך הרבה רצונות ותשוקות, והקירות היחידים שעוצרים אותנו נבנים אצלינו בתוך המוח. קירות של פחד, חשש, עצלנות, ועם כל אלה עדיף להתעמת, כי דרכם אפשר למצוא דרכים חדשות להדהים את עצמינו. אני גם לא חושבת שזה עניין של אומץ, זו פשוט החלטה להתעלות על הפתרון הראשוני והקל ביותר שאנחנו מאמצים בדרך כלל – להיות הקורבן. הפחד הכי גדול שלנו הוא שאנחנו בעצם חזקים מעבר לכל דמיון. העבודה שלי באה להעצים, להראות לאנשים שהכניעה היא בחירה, ושאפשר להתמודד עם הכל באהבה ברגע שנפסיק לפחד מפניו.
אני מאמינה שהאומנות מחזיקה בתוכה את הכוח להעניק חיי נצח ולהחיות. אני תמיד תוהה למה הייתי רוצה להעניק חיי נצח. אני יודעת שלצילום יש את הכוח להחזיר אותנו להרגשה, למקום, לרגע, תמיד. המוטיבציה שלי היא הכוח שטמון בכולנו, הכוח שבבחירה, וההשראה שלי היא הקסם. העולם המקביל שאנחנו יוצרים בתוך עצמינו בכדי להסביר, בכדי לראות, בכדי להבין, הוא העולם שהייתי רוצה להחיות. בצילומים שלי תוכלו לראות את נקודת המבט שלי על הסביבה ועל האנשים היפים שמהלכים בינינו.
הצילום מבחינתי הוא כלי בעל עוצמה גדולה בידיים הנכונות. אני משפרת את הטכניקה שלי בכל פעם, אני מתנסה במרחבים שאני מרגישה בהם פחות בנוח, ואני מנסה להשקיע כמה שיותר מחשבה בפרטים הקטנים כי הם עושים את ההבדל. אני חושבת שככל שנלך יותר לאיבוד מחוץ לאיזור הנוח שלנו, ככה נוכל להרחיב אותו יותר, והשאיפה שלי היא להמשיך את ההתרחבות האינסופית הזו, ובתקווה לעודד התרחבות כזו אצל אחרים. הצילום שלי, בתקווה, יוכל לעורר אמון ומספיק סקרנות ומוטיבציה לצאת מאיזור הנוחות ולנסות להרחיב אותו.