ברחוב בוגרשוב 86, בקומה השלישית של בניין מגורים, מסתתרת לה גלריה ייחודית בשם גלריית גרוס ובה מוצגות עד השלישי במרץ חמש תערוכות. התערוכות פרושות ברחבי הגלריה על הקירות והרצפה של החדרים השונים. בכניסה מוצגות "צמצום פערים / לכבוד ט"ו בשבט" של זיו תדהר ו"מחשבות על המסר" של יונתן צרויה. החדר הימני מוקדש ל"זמן מרוקו" – ארץ מולדתה של היוצרת רחל לב, בחדר השמאלי מוצגת "הוציאו עליהם חוזה" של איליי בן אביב ואת עבודתה של חוה פוליבודה "זהות אחרת" ניתן לראות על קיר המרפסת.

 

התערוכה כולה מלאה במשמעויות ובמסרים, ואולם היוצר, שעבודתו ניגנה על מיתרי ליבי הוא יונתן צרויה. "מחשבות על מסר" מוצגת משמאל לכניסה בהול הגלריה ועל אף שהיא עבודתו היחידה בדירה, מצליח צרויה ליצור אינטראקציה עם הצופה מבחינה חושית ואינטלקטואלית.

 

צרויה, אמן ירושלמי דתי בן 18 הוא הנכד של נעמי שלו הלא היא אוצרת הגלריה. ב"מחשבות על מסר" פרוסים על הקיר מגוון רחב של עטיפות דיסקים היוצרים אשליית טפט. העטיפות שחלקן פתוחות וחלקן סגורות מודבקות האחת לצד השנייה ללא כל סדר הנראה לעין. הצופה העומד מול היצירה, נתקל בצבעוניות עזה והתגובה הראשונית העולה היא לחפש את המוכר והעין הצופה מחפשת בראש ובראשונה את עטיפות הדיסקים המוכרות לה, מהפוג'יס דרך בוב דילן.  הטקסט המלווה את העבודה מרמז כי צרויה הרהר במסר יצירתו. האם יש מסר? אם כן, מהו? האם זוהי אמנות?

נדמה כי צרויה העלה את השאלות בה' הידיעה המובילות את האמנות העכשווית כולה. לא פעם מצהירים הציניקנים "זה אומנות?! הבן שלי יכול לצייר יותר טוב מזה!!"

צרויה עצמו לא מצא מסר מסוים במחשבתו על המסר, אך יתכן ואין בכך צורך. העבודה עצמה הינה עבודה מעוררת חושים ואינטלקט המעוררת הנאה מחיפוש אחר המוכר לצד הלא מוכר וזאת יחד עם הדחף למצוא קשר בין עטיפה לעטיפה. צרויה בין אם במודע וכנראה שלאו, מצליח ליצור יצירת אומנות שיש בה יופי ואתגר גם לצופה הציניקן ביותר.