תערוכות
 | פלומה ורגה וייספלומה ורגה וייס (Paloma Varga Weisz) גלריה זומר ת"א, שעות פתיחה: יום שני-חמישי, 11:00-19:00; יום שישי, 10:00-14:00; שבת, 11:00-13:00. מציגה עד 15.8 מאת דורית פוקץ' ורגה וייס נולדה בגרמניה, וכיום היא חיה ועובדת בדיסלדורף. היא הציגה בתערוכות יחיד רבות בעולם, ביניהן HAMBURGER BAHNHOF בברלין, KUNSTVEREIN בדיסלדורף, BARBARA GLADSTONE בניו יורק, SADIE COKES בלונדון, הביאנלה של ונציה 2005, הביאנלה של ברלין 2006, ועוד רבות אחרות. ורגה וייס הציגה בעבר בארץ, בתערוכות קבוצתיות: "חדר משלה" (אוצרת טניה סירקוביץ', בית טיכו, ירושלים), "בכורה"(אוצרת: סוזן לנדאו, מוזיאון ישראל, ירושלים). כיום היא מציגה בגלריה זומר בתערוכת יחיד. בעבודותיה של ורגה וייס, קיים אלמנט של עירוב של תרבויות שונות, דמויות שונות וסיפורים שונים, המחוברים יחד בהומור הנשען על קלאסיקות מסורתיות. הפסלים והרישומים שלה מציגים את העניין שלה בהשפעות היסטוריות, תוך שהיא מערבת ומערבבת תקופות שונות לתוך הדמויות שהיא יוצרת, ובכך יוצרת דימוי חדש. לפי ורגה וייס, התמונות האינסופיות המתרוצצות בראשו של האחד, הן כמו תמונות השייכות לאגדה לא ידועה. ורגה וייס מטפלת במטמורפוזה של הדמות, הנעה בין המוח ליד לעין, הבאה לידי ביטוי בצבעי מים ובעץ, מייצרים דמויות היברידיות המעלות אסוציאציות של היסטוריה, פולקלור, מדיה עכשווית, ואמנות עכשווית, הנעות על הגבול שבין המוכר למרתק ומסקרן ולא ידוע. הפוקוס בעבודותיה נע אל הפנים השקטות, מתמקדות בעיניים העצומות או הפתוחות, עד שכמעט לא מבחינים בכך שהדמויות, לרוב, חסרות גפיים. ורגה וייס יוצרת דמויות המקבלות חיים ואקספרסיה משל עצמן. דרך ההשפעות השונות, העבודות מטיילות על הגבול שבין ילדות תמימה לבין בגרות יודעת, התייחסויות פרטיות וזיכרון קולקטיבי. התקופה העיקרית אליה מתייחסת ורגה וייס בעבודותיה היא ב"גיל המוזהב" של ארה"ב ((the Gilded Age. תקופה זו מתייחסת לסוף המאה ה-19, כשהאוכלוסייה בארה"ב צמחה באופן משמעותי. האוכלוסייה התפצלה בתוך עצמה, ונוצר קיטוב בין המעמד הגבוה שהורכב מאנשי עסקים, לבין העובדים הפשוטים שעבדו בתעשייה. אנשי העסקים בנו ערים מתועשות ובכך יצרו מעמד חדש של פועלים ממגוון מוצאים אתניים, שבנו את הונם בעבודה. אורח החיים הראוותני ניצב מול חיי עוני. וכך נולדו אומנויות שונות, ואורחות חיים ציוריים במיוחד שהזינו, דווקא, את התפתחות התעשייה. ורגה וייס לוקחת תקופה זו ומציגה אותה תוך יצירת אלגוריות ביקורתיות על תקופה זו. הדמויות המומצאות שהיא יוצרת מספקות מבט על החיים של האומנים שחיו אז. המשמעות של הדמויות ושל הטרנספורמציה הצורנית שעברו, מסמלת את המעבר בין המציאותי לפנטסטי. כשם שהיא מדמיינת את הדמויות האלו, היא מדמיינת סיפור שמקיף את ההיסטוריה, ובכך בעצם יוצרת סיפור חדש המתאר את ההיסטוריה המומצאת שלה. בתערוכה בגלריה זומר, מוצגות עבודות רישום על נייר בצבעי מים ועפרונות צבעוניים, ועבודות פיסול העשויות מעץ מגולף. הפסלים והציורים, מתארים דמויות מומצאות, הלקוחות מספרי עם ומיתולוגיה מומצאת. הדמויות, ראש של רוח רפאים, גיבן, ראש כבש ואחרים, לא ניתנים לשיוך, אך מעלים אצל הצופה זכרונות תרבותיים קולקטיביים. אלה יכולים להיות מיתולוגיים, דתיים, או הומוריסטים. זהו הומור שנוגע באבסורד ובא-נורמל. עצם הווייתן של הדמויות מניעה את הסיפור, ששורשיו באמנות של תקופות שנתנו דרור ליצורים פנטסטיים ואקסטזה דתית. המתח נוצר בין העבודות הקטנות פיזית, הנושאות איתן מטען עמוק ושקט. אלו עבודות אל-זמניות, השואפות לקבל חיים וביטוי עצמאיים משל עצמן. פלומה ורגה וייס, גלריה זומר ת"א, שעות פתיחה: יום שני-חמישי, 11:00-19:00; יום שישי, 10:00-14:00; שבת, 11:00-13:00. מציגה עד 15.8.    |