מחוזות חפץ: על נופים ומקומות ועל ייצוגם באמנות פלסטית עכשווית בישראל

 הנוף הנו סביבת האדם המידית. תפיסתה או הגדרתה העצמית של כל תרבות מושפעת מיחסיה עם סביבתה הטבעית או ממעשי ידיה. הנוף המופיע באמנות יכול לתפקד כסימן בעל משמעות והשלכות אידיאולוגיות, לאומיות ופוליטיות. ייצוגי הנוף יכולים ללמד אותנו על אופני ההתייחסות (שעשויים להשתנות עם השנים) לרעיונות שאותם מסמלים המקומות המופיעים.

דימויים של נוף מהווים מדיום של המרה בין האנושי לטבעי ובין העצמי לאחר. הנוף המצויר/ המצולם מתאר תהליך שבאמצעותו מתכוננות זהויות חברתיות או סובייקטיביות, כלומר השינויים בהתייחסות אל הנוף הם תוצר של שינויים אידיאולוגיים, פוליטיים וחברתיים. הנוף משקף את היחס לטריטוריה ואת היחס לטבע ולסביבה. במציאות הישראלית, אשר בה ניכוס הטריטוריה הוא רכיב מרכזי באידיאולוגיה הלאומית, יש משנה חשיבות להבנת המשמעויות האיקונוגרפיות של הנוף. למעשה, גם בעצם ציטוט מקומות רחוקים מ"כאן" יש משמעות פוליטית ואידיאולוגית.

בתערוכה קבוצתית שתתקיים בגלריה "צדיק" באביב 2018 יציגו אמנים את האינטרפרטציות שלהם על ואודות נופים ומקומות, הן קרובים והן רחוקים, מנטאלית וגיאוגרפית. אמנים פלסטיים מוזמנים לפנות באמצעות המייל אל ד"ר אביבית אגם דאלי עם הצעות לעבודות  (בין 5-7 תצלומים יספיקו), ופרטים על גודל העבודות. ניתן לקבל פרטים נוספים כאן:avivitagam@gmail.com