תערוכות > אתמול כשהים היה שטוח
אתמול כשהים היה שטוח / החדרטלפון - 972-3-5222402 08/09/2011 עד ה-03/11/2011
צילה לויטנגר, ילידת 1968, היא אמנית שוויצרית החיה ופועלת בציריך. רישום, פיסול ווידאו מתחברים בעבודותיה לכדי יצירה שלמה והרמונית המותחת את גבולותיו של כל אחד מסוגי מדיה אלה ובוחנת את אזורי המפגש ביניהם, את תפקודיהם האחד ביחס לשני ואת יחסי הגומלין שבין דו-מימד לתלת-מימד. עבודותיה מתקיימות במרחבי הביניים החמקמקים שבין ריאליה לפנטזיה, בין פיקציה למציאות, בין משחקיות למלנכוליה, בין בדיה לזיכרון. הן מתאפיינות באיכות של חלום ובאווירה אגדתית של בדידות שקטה. השילובים בין סוגי המדיה בעבודתה של לויטנגר (המגדירים יצירה כמו "שק אגרוף" כמיצב), מחברים באופן יצירתי ומפתיע את שטיחותם של רישומי הקיר עם תנועתם של "רישומי הוידאו". כך מקבל המדיום הרישומי הקלאסי ביצירותיה איכויות חדשות של חיות ותנועה. לטענתה של לויטנגר, באמצעות "רישומי הוידאו" היא בודקת את גבולות הקיום של דמות מוקרנת הנעה בתוך מרחב פיסי מוגדר, כמו גם את איכויותיו של אור המקבל אפיונים של חומר. ברבות מיצירותיה של לויטנגר, מופיע הדיוקן העצמי בתצורה של קרני אור בלבד- כדימוי המוקרן על הקיר ונעור לחיים בחשיכה. דימוי זה מייצר פורטרטים עצמיים אינטימיים ופיקטיביים בו-זמנית. הופעתו כ"רישום אור" מתעתע על קירות חלל התצוגה, מאזכר את משל המערה של אפלטון ומעורר שאלה לגבי המציאות ויכולתנו לתפוס אותה. לויטנגר יוצרת בעבודתה מופע תיאטרלי בעל אופי מתוחכם ומעודן. אופיין המינורי של הפעולות המתוארות ברישומים המוקרנים כמו גם ברישומי הצבע בעבודות הנייר בתערוכה מחדדים את תחושת היופי המתקיים בפשטות, בחוסר השלמות, בבאנליה. ההטעיה והתעתוע הנם אלמנטים מרכזיים ביצירתה של לויטנגר. אל מול עבודותיה מתעוררת בקרב הצופה תחושה של היקסמות ופליאה. "הפליאה היא זו אשר מביאה אנשים, ומעולם הביאה אותם, להתחיל להתפלסף"...(אריסטו). עבודותיה של לויטנגר אכן מעוררות מחשבות אודות מעמדו הקיומי של האדם בעולם, יכולתו ליצירת קשר משמעותי עם זולתו ואודות מידת ממשותם של חייו. את עבודותיה מאפיינת לויטנגר כעוסקות בניסיונות להצליח, בכישלונות ובחלומות. "הזמנים בהם אני משתדלת במיוחד להצליח, אלה הזמנים בהם אני נכשלת" היא מעידה. "הכישלון הנו מרכיב חשוב בעבודתי, הרישומים שלי משדרים חולשה וחיפוש תמידי. אני משתדלת להיות כנה ככל שאוכל בזמן העבודה. אולי משום כך עבודותיי משדרות תמימות ילדית". עוד מעידה לויטנגר על כך שהיא נמצאת בחיפוש מתמיד אחר מראות של תנועה יומיומית שגרתית וכן אחר מצבים של העדר ונוכחות, אותם היא יכולה לתרגם למונחים של גראפיקה ועיצוב חלל. למרות החזרתיות שבהופעתה העצמית של לויטנגר בעבודותיה, בשל האופי הקווי המינימליסטי בו היא משתמשת, דמותה נראית אוניברסאלית, כמעט אנונימית למראה. "הסיבה היחידה בשלה אני מציגה את דמותי שלי בעבודותיי היא שאינני רוצה להקרין (מונח הפועל במקרה זה יפה תרתי משמע) את דמותי שלי על מישהו אחר ... באופן כללי אני יכולה לומר כי אני עובדת עם דמותי שלי במטרה לשחזר את חוויית ה להיות לבד. הדבר הקשה ביותר הוא לא לשחק תפקיד. אני משתדלת להשתמש בגופי כבמדיום אמנותי באופן ניטראלי, רגיל למראה. מישהו פעם אמר כי סוד החיים טמון באמנות, כך גם אני מרגישה..." נטע גל-עצמון מיקום - החדר זמנים - 08/09/2011 עד ה-03/11/2011 פתיחת התערוכה - 08/09/2011 |
התכנים המופיעים באתר ובפרטי תערוכה זאת הינם מטעם הגופים המפרסמים ובאחריותם.
כל הזכויות שמורות ל - artbeat.co.il © מרחב לאמנות ו- אומנות ישראלית
||