רבד בע"מ
מיקדן ניהול ואחזקה בע"מ
הרברט מרשל מקלוהן, (1911-1980) הינו אחד מאבותיו המייסדים של הדיספלינה החוקרת את התקשורת. כמו כן, עסק בחקר עתידה של הטכנולוגיה. ספריו וביטוייו, המפורסמים, אשר שמותיהם שגורים בפינו הינם - "המדיום הוא המסר", "הכפר הגלובלי" (מיתוך הספר גלקסיית גוטנברג, 1962, ת.ח) וכן "להבין את המדיה: שלוחות האדם, 1964". הרעיון המרכזי בתערוכה, זו הינו בחינת המדיום כאמצעי ביקורתי על נוכחותינו ונוכחות היצירות, תוך ניסיון להמחיש, רעיונות משנה הנובעים ממורשתו של מקלוהן. התערוכה עוסקת במדיום דיגיטלי "חם" כלומר הפועל על שני חושים ומעלה - ווידאו-ארט ואנימציה, אשר הופך ל- "קר" וללא קול. כמו כן, פיסול ושירה, מדיום "קר", בהגדרתו, הפועל על חוש אחד והוא הראייה. אולם, השירה הופכת "חמה" כפרפורמנס בפתיחה. התפישה הינה דואלית ומאפיינת את הצורך של האדם בהגדרת מרחב זמן והולכה (דקארט, קאנט ועד לימינו כסובייקטים בסימן שאלה) במיוחד במקום התערוכה, בית משרדים, בו מתרחשות החלטות מרובות ומהירות ושימוש באמצעי תקשורת עדכניים ביותר. שלוחות הגוף שלנו, עומדות במבחן, על מהירותן הרבה (פול ויריליו), כיוצרות תחושת נצח ורצון לאי-סוף, אי-זמן, אי-מרחב, זרימה-פיצול (דלז וגוואטרי) פרנסה ללא מודע (פרויד) ושמיים. אותו נצח, אותם שמיים, חמקמקים, מקבלים אופי של זמן ומקום מוגדרים, אדמה, כניסה ודלת, כחוויה רב חושית, אשר ממנה נובעת השאלה - למה איחרת, הפעם
אוצר: צחי כהן
פיסול
Daniela Ament
Ada Bahat
Miri Passov
Bat-Ami Helerman
Bosmat Niron
Jack Sonnenschein
Mira Kacherginski
Shaul Baz
Ofra Haddad
Jacob Berenstein
Shlomit Eisenstein
Silvia Zimerman
Sara Kamp
Rinat Shaina Davidovich
Leonid Kritson
Irit Lev
Gadi Friman
דניאלה אמנט
לאוניד קריצון
אירית לב
בת-עמי הלרמן
רינת שיינה דוידוביץ
ז'ק סוננשיין
עפרה חדד
מירה קצרגינסקי
עדה בהט
בשמת ניראון
שאול בז
מירי פסוב
יעקב ברנשטיין
סילביה צימרמן
שלומית איזנשטיין
גדי פריימן
שרה קמפ
-----------------------------------------
וידאו-ארט ואנימציה
Avi Rosen
אבי רוזן
---------------------------------------
שירה
Sigal Ben-Yair
Lali Tsipi Michaeli
Shai Arie Mizrachi
Amit Mautner
ללי ציפי מיכאלי
סיגל בן-יאיר
עמית מאוטנר
שי אריה מזרחי
