אהבה בראי השדה הפיסולי המצומצם / מגדלי טויוטה

אריך פרום, בספרו "אמנות האהבה" מתאר את יסודותיה של האהבה. כבוד הדדי, דאגה, היכולת לחשוף סודות ועוד. בתערוכה זו אנו בוחנים את ההשלכות האסתטיות, של "אמנות האהבה" בראי הפיסול במאה ה- 20 והמאה ה- 21.
בשנות ה- 60-70, החלה להתפתח אמנות האדמה. אמנים משתמשים בחומר טבעי ויוצרים עבודות ארעיות אשר זיכרונן הינו צילומן. העבודה הבולטת הינה של האמן רוברט סמיתסון "מזח לולייני" 1970.
כותבת החוקרת, רוזלין קראוס, על אמנות האדמה, כי הפיסול עבר להיות, "פיסול השדה המורחב", כלומר, "הבסיס מוגדר עתה מהותית כניתן להעברה, דבר המצביע על היעדר מקום קבוע לעבודה, וחוסר הבית שלו מוטמע לתוך עצם חומריותו של הפסל". עוד מוסיפה החוקרת כי הפיסול הינו בעל גבול סמנטי דינאמי ומורחב - "פיסול", "אדריכלות" ו"טבע".
אנו, מקיימים תערוכת פיסול בנושא האהבה, במקום סגור, בזמן מוגדר ובחומרים שונים – "שדה פיסול מצומצם" לפיסול. עצם קיומה של תערוכת פיסול על אהבה, בנוסח הזה – מטשטש את הגרנדיוזיות וההתפעלות כלומר, מונעת אך ורק את ההתאהבות וממחיש את האהבה. אהבה, הסגורה במקום ולאורך זמן וקיימת בין בני זוג. ללא ספק, אתגר.

אמנים מציגים:

טניה פרמינגר
עפרה חדד
שלמה רביב
משה דיין
מימי רוזנברג
מירה קצרגינסקי
טניה פרמינגר
בת-עמי הלרמן
דניאלה אמנט
כריסטיאנו ונציאנו
רות גולן-הנל
נעמי כהנא לוי
אלישע פרוינד
דבורה סיון
רוברט נצ'ין
בשמת ניראון
מלי צמח
שאול בז
לאוניד גוסין
פטר אנגל
נילי מי-טל
שרית חפץ פומרנץ
יוסף זלצמן
מירי פאסוב
נדין בר נוי
יעקב ברנשטיין