בתערוכת היחיד הראשונה של ישראל דרור חמד – "אין מקום לשניים על עמוד חשמל", עבודותיו עוסקות בדימוי הגברי הסטריאוטיפי ובפולחן היופי הגברי, על היבטיהם המגדריים, כפי שהם מופיעים בעיתונות הכתובה.
בעבודות משולבים דימויים גבריים אשר בולטת בהם הכניעה לתכתיב הסטריאוטיפי הגברי הכולל מאפיינים של עוצמה, שליטה וקור רגשי, אל מול דימויים שבאופן מודע אינם מיישרים קו עם תכתיב זה, ומציגים גבריות שברירית, פגיעה ורכה.
בציורים המבוססים על קולאז'ים שנוצרו מהכלאה בין שני סוגי הדימויים הללו, מיטשטשים קווי המתאר המפרידים בין החלקים השונים לכדי עבודות סובייקטיביות, קוהרנטיות ובעלות מאפיינים הומואירוטיים, שלרוב, מכורח הנסיבות, אינן נשלטות על ידי תכתיבים ראליסטיים של תאורה אחידה או נקודת מבט בודדה. הן נראות במבט ראשון שלמות, ורק התבוננות ממושכת מגלה את חוסר הקשר בין הדמויות, החפצים והרקע.
