היעשות פלסטיק / בית בנימיני

הצילומים באדיבות בית בנימיני

קרמיקה פוגשת פלסטיק במיצב הקורא תיגר לשיפור היחס לסביבה!

"היעשות פלסטיק" הוא מיצב המורכב מ-27 גופים קרמיים התלויים מן התקרה. תערוכת המיצב של ג'קרנדה קורי, העוסק בתהליכים הקשים העוברים על כדור הארץ, תוצג במהלך חודש יולי במרכז בנימיני לאמנות קרמית עכשווית.

אוצרת: ד"ר אילת זהר.

פתיחה: יום ו', ה-8 ביולי  בשעה 11:00 בבוקר. נעילה: ה-27 באוגוסט.

שעות פתיחה: שני עד חמישי: 11:00-19:00 . שישי ושבת: 11:00-14:00

התערוכה "היעשות פלסטיק": מטבע לפסולת, של האמנית ג'קרנדה קורי תוצג בחודשים יולי-אוגוסט בגלריה של בית בנימיני בתל אביב ותציג גופים המורכבים מקרמיקה בזיגוג וצבע אקרילי, בשילוב עם גרגירי קריסטל פוליסטירן ובטכניקות של קדרות, פיסול ותבניות קרמיות.

המיצב מופיע כתלוי בין שמים וארץ, בין תקרה ורצפה, ונותן תחושה של ציפה או אפשרות של התבוננות אל היצורים הצפים מנקודת מבט תוך-מימית, שמאפשרת התנתקות מן הקיומי והיומיומי לטובת הבנה מומקדת בשאלת הקיום.

המיצב עוסק בתהליכים הדיסטופיים העוברים על הפלנטה בתקופת האנתרופוקן – מעולם מלא תקווה ורצון לקידמה, בשנים האחרונות הולכת ומתבררת הטרגדיה הגדולה של כדור הארץ: חומרי הפלטה של דלקים, זיהום אוויר ותעשיית הפלסטיק – הם המזהמים הגדולים והקשים ביותר של הסביבה הטבעית, ויגרמו בסיכומו של דבר לחורבן המאזן העדין שעל פני הפלנטה שלנו.

לדברי האוצרת ד"ר אילת זהר: "המושג "היעשו?ת פלסטיק"(Becoming Plastic)  שואב את השראתו מן הכתיבה של ג'יל דלז ופליקס גואטרי אשר שמו דגש מיוחד על המושג  היעשות בפילוסופיה שלהם, מושג המצביע עד כמה דלז וגואטרי האמינו בתהליכיות ובשינוי מתמיד: שום ישות אינה קבועה, שום מצב אינו יציב. הדברים נמצאים בתהליך של שינוי מתמיד, והשתנות זו היא מה שהם כינו ה?יע?שו?ת, כאשר השנוי מוביל בכל פעם למצב קיומי חדש. עבורם, ההישתנות היא חלק מהותי מן הקיום האנושי ומן הקיום הטבעי, והם מדגישים כי תנועה מתמדת זו של שינוי, חזרתיות ויצירת הבדלים – היא חלק בלתי נפרד ממהות הקיום.

פלסטיק עומד במובנים רבים כהיפוכה של הקרמיקה: בעוד שקרמיקה היא חומר וטכניקה השובה אליה אנשים רבים בשנים האחרונות, מתוך הרצון לחזור אל עולם ישן, טבעי ונוסטלגי, במימד אנושי לעומת עולם הפועל בקצב א-הומני, מהיר מדי ובשל הגעגוע לעבודת כפיים ושימוש בחומרים טבעיים, תוך עבודה ויצירת של כלי קיבול (לרב) בצרות פשוטות ומכילות  – קורי הופכת את היוצרות, ומנכסת את הקרמיקה, בצורה אכזרית, כדי שתיעשה לפלסטיק. היא אינה חסה עלינו, ואינה שותפה לחגיגת הטבע ו"החזרה לאדמה". קורי עושה בחומר הקרמי  שימוש, ויוצרת ממנו את מה שכולנו עתידים להיעשות לו: לפלסטיק. זוהי עמדה דיסטופית, כזאת המבקשת להנכיח את תהליכי האבדן בתוכם אנחנו חיים, ואת את ההרס המוכל בכל צעד שלנו. ההיעשות לפלסטיק עובדת כנגד הדמיון הפופולארי וההנחה הרווחת בדבר איכויותיה של הקרמיקה ומטרותיה. ההפיכה של הקרמיקה לפלסטיק, תוך שימוש באביזרי פלסטיק שונים כדי ליצור יציקות וחלקי גוף – היא הקו המנחה ממנו פועלת קורי. עצם המעבר מן החום של הקרמיקה אל הקור של הפלסטיק, מן האדמתיות האפורה של החומר הקרמי, אל הצבעים הזוהרים של הפלסטיק על ציפוייו השונים, עשוי היה להיות לסוג של חגיגת צבע, אבל בהקשר הנוכחי, הוא הופך לחוויה של רעל, ושל כוס התרעלה הנשפכת אל תוך הסביבה. השילוב בין יציקות חימר, טכניקות מתכלות, צבעים בוהקים אך מתקלפים, שימוש בכלי פלסטיק כמקור ליציקות או חלקים מתוכן – יושב בלב העשייה של קורי.

צילומים: אילן עמיחי

ג'קרנדה קורי נולדה בשנת 1966 במקסיקו סיטי. עלתה לארץ בשנת 1987. היא סיימה את לימודיה במחלקה לעיצוב קרמי בבצלאל בהצטיינות בשנת 1991, ומאז עוסקת בקרמיקה בסטודיו הפרטי שלה בתל אביב. היא מרצה במחלקה לעיצוב קרמי בבצלאל מאז שנת 2006. ומלמדת בבית בנימיני בתל אביב, מאז 2011.  הציגה בתערוכות יחיד ובתערוכות קבוצתיות בארץ ובארצות הברית, זוכת פרס אריקה ולודוויג ג'סלסון, פרס בצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים עבור הצטיינות בלימודים ופרס בלומנטל לקדרות.

בית בנימיני, המרכז לקרמיקה עכשווית. רח' העמל 17, תל אביב.