מרתף Sous-Sol
סלי קריסטל
עבודותיה של סלי קריסטל יוצאות דופן בשדה האמנות הישראלי ומתאפיינות ביחס של זרות
וריחוק כלפיו. כבת של עולים מצרפת שהיגרו לישראל בילדותה, השפה והתרבות הצרפתית
חקוקות בנפשה . יש לכך ביטוי ברור ביצירתה, החל בעולם הדימויים שלה, בפרקטיקות העבודה
שלה, וכלה בשמות שהיא נותנת לעבודותיה. מאפיין מרכזי ובולט בעבודותיה של קריסטל הוא
טשטוש הגבולות המקובלים בין אמנות (ארט ואומנות - קראפט). אלו שני תחומי יצירה קרובים,
אך באמנות הישראלית העכשווית הם נתפסים כמנוגדים ואפילו כמאיימים זה על זה .
עולם התוכן בתערוכה זו וברבות מעבודותיה הוא ה"ביתי" ההופך במהרה ל"אל ביתי": הזר, -
המאיים והדוחה . העבודות המוצגות בתערוכה מייצרות מעין סביבה ביתית, נשית, ועם זאת
מורבידית ואירונית.
שמיכת פוך מעודנת עשוי ה פרגמנט מטופל וכרית פרגמנט שנוצות מתפרצות ממנה מרמזות על
סיוט יותר מאשר על שינה מתוקה (Bonne nuit "לילה טוב"). ה"שעון" העגול שספרותיו
גולגלות רקומות מחייכות, והרי גולגלות תמיד מחייכות,  (La Dance des Demons "מחול
השדים"), הוא עליז ומקברי. בדי ציור גדולים נראים כקירות שעובש רקום מתפשט בהם, (Trop d'humidite "יותר מידי לחות"), ועל הרצפה צורות שטוחות מעוגלות, אדומות ככתמי דם
שריח של חומץ ורקבון עולה מהן. שאריות וקרומים של עיסת חיידקים שנוצרה בתהליך ביתי
מסורתי של תסיסה וזיקוק של חומץ בן יין. (Vinaigre "חומץ") .
עבודה הנראית כמו תכשיט שהפך ליצור סרטני, עצמאי ואורגני ששלוחותיו מסתעפות
ומתפשטות אל תוך עצמו ועל הקיר, נעשתה בהשראת תופעת ה"תפטיר" (Mycelium) :
התפשטות תת קרקעית, אין סופית בפוטנציה . עולם תחתון, אפל וסמוי מן העין , של קורים
שפטריות שולחות באדמה ובחומרים אורגנים, מרומז בשם התערוכה "מרתף" . –
המהלך העקשני, המתוחכם והמעודן המאפיין את עבודותיה של סלי מאתגר קונבציות, ניגודים
ומתחים בשדה האמנות, ניגודים ומתחים תרבותיים וחברתיים בין אמנות לאו מנות, בין מותר -
לאסור, בין גבוה לנמוך, בין מרכזי לשולי, בין היפה לדוחה, בין הביתי למאיים , בין הנשי לגברי
, בין "כאן" ל"שם".
דגנית ברסט
ינואר 2022
* תודה לרומי אן קרמברג
* התערוכה נתמכת על ידי קרן יהושוע רבינוביץ'