עבודותיה של נועה אירוניק כוללות עיסוק מתמשך בייצוגים של גבריות. בשנים האחרונות התמקדה בעיקר בדימויי רוכבים וסוסיהם, אותם תיארה בסיטואציות של התרסקויות מרהיבות ומביכות ואיבוד שליטה. למרות הריחוק הגיאוגרפי והתרבותי של ענף מרוצי-הסוסים, היא מצאה בו עניין אסתטי ומטפורי כייצוג של גבריות כוחנית ומצ'ואיסטית מצד אחד, מסורבלת ופתטית מצד אחר. 
 
בתערוכה הנוכחית חוזרת נועה משיטוטיה במעוז האצולה הבריטית אל המציאות המקומית היום יומית, ומתארת בצבעוניות עזה, בהומור ובשפה ציורית בוטה על גבול הקריקטורה גברים בחייה ובחיינו. חברי ילדות עמם גדלה בעיר אילת, מוכרים בפיצוציות של דרום תל אביב, גברים שזורקים הערות ומחמאות שהן בעצם עלבונות, בליינים העומדים מחוץ למועדון בתקווה להיכנס. העבודות מתריסות כנגד דימויי גבריות ישראלית מיליטנטית, חלוצית, מצליחנית-הייטקיסטית, ומבקשות לחגוג את תרבות הקומבינה, את הלגיטימיות להגיע לכל מקום בכפכפים, את המצ'ואיזם הלא-מתנצל, כזה שייצא לקרב על מקום חנייה. נועה שואפת לייצר עבור "האנשים שלה" יצירות אמנות שיוכלו להזדהות איתן, שיראו בהן את עצמם, את חבריהם מהשכונה וגם את הפנטזיה הבלתי-ממומשת של כולנו - לצאת מהרכב ולצרוח על זה שחתך אותנו בכביש. בכך מבקשת התערוכה לפרוץ את מחסום האליטיזם וחוסר הנגישות המאפיין את השדה המקומי, בגינו בוחרים רבים להדיר עצמם מחללי האמנות. "באתי לכבד" אומרים כשבאים לשמחה של מישהו, ואולי עכשיו גם לתערוכה.
 
הפרקטיקה הציורית והסגנון הישיר והגרוטסקי מעלים שאלות הנוגעות לעמדה המוצגת בהם ולנקודת מבטה של האמנית ביחס למושאי הציור: האם מדובר בניסיון לתת ביטוי לקבוצה חברתית שאינה זוכה לייצוג הולם באמנות המקומית, או שמא זהו מבט ביקורתי, אולי מתנשא, של מי "שחצתה את הקווים" ופועלת מתוך לב לבו של שדה האמנות המקומי? האם זוהי ביקורת פמיניסטית של מי שמוצאת עצמה נפגעת ומוטרדת ממבטים גבריים והערות סקסיסטיות לעיתים קרובות, או שמא ציוריה מבטאים היקסמות ומשיכה לסקס-אפיל של גבריות מחוספסת וכוחנית? האם הדמויות המופיעות בציורים הן קריקטורות סטריאוטיפיות, או שהן משקפות התעניינות כנה במכלול המורכב והמרובד של החברה הישראלית? יתכבדו הצופים ויחליטו בעצמם.
 
נועה אירוניק (נ. 1993) חיה ויוצרת בתל אביב. בוגרת תואר ראשון באמנות B.F.A משנקר (2019). זוכת פרס השתתפות בחממה לאמנות ועיצוב של מרכז אדמונד דה רוטשילד (2021). הציגה בתערוכת האביב של מוזיאוןCharlottenborg Kunsthalle  בקופנהגן (2020). הציגה בחממת האמנים העצמאים של יריד צבע טרי (2020). זוכת פרס קרן התרבות אמריקה ישראל לתערוכת גמר מצטיינת (2019-2020). הציגה תערוכת יחיד בגלריהPlace X   במילאנו (2021). עבודותיה נכללות באוספים פרטיים בארץ ובחו"ל. זוהי תערוכת היחיד הראשונה שלה בגלריה.