תערוכת קיר אמן של האמנית אתי וידר- ורצר מורכבת משתי סדרות עבודה שלהן תכונות משותפות.  

וידר - ורצר משתמשת כמצע לסדרה האחת במראות עגולות דו צדדיות המשמשות את האישה לצרכי קוסמטיקה וטיפוח. הצד האחד משקף מראה בק.מ. של 1: 1 והצד האחר מגדיל את ההשתקפות. בסדרה השניה היא משתמשת בקופסאות מתכת ריבועיות, אפורות, רדודות ,  אותן היא פותחת לרווחה.

מן השיחה עם האמנית עולה עניינה בשני היבטים עיקריים בעבודותיה אלה. האחד הוא  ההיבט החושי: מגוון החומרים והטקסטורות בהם היא משתמשת והמגרים אותה לעבודה ולהתנסויות ויזואליות/אסתטיות/הבעתיות. השני הוא ההיבט של התוכן: התהייה של האמנית ביחס לדימוי שלה עצמה, תפיסתה את עצמה כמורכבת מדמויות השייכות לעולמה, לחוג חייה או כאלה שפגשה בדרכה. לא ניתן להצביע על דימוי אחד ספציפי המייצג אותה, זה משתנה ודינמי.

האמנית רואה קשר ישיר בין החומרים בהם היא משתמשת לבין התכנים אותם היא מבקשת להעביר. היא איננה מפרידה בין החושיות של החומרים והמרקמים לבין המשמעות של העבודה. לכל חומר יש משמעות ואמירה משלו. קשר זה מוביל אותה לנסיונות חמריים מורכבים היוצרים עושר של דימויים ומציעים אפשרויות שונות של קריאה  . כשהיא עוסקת בנושא של דיוקן עצמי היא אינה מרוכזת בעצמה נטו, לפי השקפתה. הטבע האנושי של האדם מורכב מפיסות של אחרים. זאת המשמעות העיקרית למראה כחומר המצע הבסיסי שלה. כל מי ומה שהיא חוותה בעולמה משתקף במראה המעלה לעינינו משהו מן האנשים שבחייה, משהו בה. ראיית העולם לפיה אנו חלקיקים אנושיים המעורים זה בזה היא חלק מפילוסופיות הקיימות בתרבויות שונות, בעיקר המזרחיות. אתי וידר- ורצר מבקשת לממש את זה באמנותה.

בשתי הסדרות המוצגות בתערוכה קיים אלמנט של דואליות. בסדרת המראות, הן בהשתקפות והן בעובדה שאלה הן מראות דו-צדדיות, בעלות שתי פנים. בסדרת הקופסאות הפתוחות שבהן היא עובדת על שתי הדפנות הפנימיות הסימטריות של הקופסא אם כי בדימויים ובקומפוזיציות א- סימטריים . הכפילות בעבודות אלה מבטאת את הדואליות האינהרנטית בבסיס עבודתה: אני והעולם, אני והאחר/אחרים. האני שלה לבדו איננו, הוא תמיד מורכב מן הדמויות שביניהן היא חיה ופועלת, הדמויות שהיא קשורה אליהן. בשתי הסדרות, מלבד הדיוקן העצמי שלה, ישנו ייצוג לדמויות אחרות,  אנשים ספציפיים שהכירה במשך השנים.

טקטיקת העבודה שלה מגוונת ומשלימה את מגוון החומרים: ציור בגריעה, כיסוי. קולאז' של חומרים שונים, ריקמה ועוד. וידר - ורצר עבדה בצורפות ונחשפה לחומרים שונים. אלה מספקים לה באופן אינטואיטיבי כניסה לנבכי התחושות הרגשיות והלכי הנפש של הדמויות שבעבודות, ומבטאים את תחושת האמן.  "נוצר מין משא ומתן בין האמן היוצר לבין הנפש המורכבת, סוג של תן וקח" (אתי וידר-ורצר) החמרים מאפשרים לה לשחק בתוך המנעד של הנפש, עד לתוצאה הסופית. חומרים שונים מבטאים תכונות שונות, סיכות מתכת, חוטים, ריקמה ועוד יוצרים תחושה של התרחקות או התקרבות, פחדים, תשוקות, כל מה שהנפש חווה ומדמיינת. 

יש בעבודות תחושת אינטימיות, יש בהן סוד שאיננו מתפענח עד הסוף. בקופסאות הפתוחות המרשות לנו להתבונן לתוכן ולהחשף לצופה ובמראות בהן אנו מתבוננים בעבודה ובו בזמן משתקפים בהן כחלק ממנה.

אוצרת: ג'ניפר בלוך 

 

 

בית האמנים, רחוב גבעתי 17, ראשון לציון

פתיחה: 16.10.21 בשעה 20:00