מעברים... מבואנוס איירס / שיסלה רזניצקי / גלריה פרימה- תל אביב

מעברים... מבואנוס איירס - שיסלה רזניצקי

"בואנוס איירס היא עבורי אגדה, לגביי היא נצחית כמו האוויר והמים" *.
(*תרגום חופשי משירו של המשורר הארגנטינאי, חורחה לואיס בורחס).

בתערוכה "מעברים... מבואנוס איירס", עוסקת הציירת שיסלה רזניצקי בהתרפקות ובהעלאת זיכרונות ילדות ונעורים מארגנטינה של שנות השבעים והשמונים. שנים בהן היתה ארגנטינה תחת איימת שלטון החונטה -המשטר הצבאי, (1983-1976) תקופה בה אלפים נחטפו, עונו ונרצחו בידי השלטון. כשחלקם היחסי של הקורבנות היהודים שנרצחו במסע ההפחדה היה גבוה.

באמצעות הציור, שיסלה מציגה תמונות ממחוזות ילדותה – בואנוס איירס, כפי שנחרטו ברגשותיה או כפי שהיתה רוצה לזכור ולשמר אותם. היא לוקחת אותנו לסיבוב בעיר הגדולה ומציגה בפנינו סצנות שהן לכאורה תמימות ואידיאליות מחיי היום-יום. היא עושה זאת באמצעות ציור שטוח, המתאפיין בדו שיח בין צורות גיאומטריות, ובמתן דגש לצורות בסיסיות בצבעים בהירים, ובסכמה מצומצמת של מספר קוים לתיאור דמויות ומבנים. וכן בשימוש בסמלים ודימויים החוזרים ונשנים באמצעותם היא מבטאת מעברי זמן ומקום, דוגמת: סולמות, גשרים, רחובות, כלי תחבורה שונים, משחקי ילדות, וכדור שמש המתחלף בכדור ירח.
ציוריה מבטאים בגילוי לב את משאלתה לריכוך הזיכרונות והחוויות, הציורים ופרשנותם נקראים בקלות ובפשטות. באחת העבודות היא מציגה את "הרחוב של סבתא / la calle de la abuela" ובציור אחר, היא מעמידה אותנו "על גדות הנהר / "hacia la orilla.
על אף הקשיים שהיו בצל האימה והכמיהה למעבר לארץ האחרת, שיסלה מתגעגעת אל גן העדן של ילדותה, ומבקשת לספר לנו על עולם ילדותה כפי שהיה או כפי שהיה אמור להיות, בייצוג אל זמני שיש בו מהבדידות והעצב, אך גם מהאופטימיות ומפרספקטיבה של ילדה. כך היא משחררת על הבד מטעני זיכרונות שהושארו אי שם בבואנוס איירס הרחוקה בטרם המעבר לארץ אחרת.

נורית טל-טנא – אוצרת התערוכה