תחנות אהבות אבודות -תערוכת יחיד לאמנית ללה מיגירוב
גלריית הציפורה הכחולה
אוצרת :שרה רז יו"ר עמותת אמני פתח תקוה
התערוכה תתקיים בגלריה בחודשים ינואר-פברואר 20201

 בין הזכויות הרבות שמקבל האמן כמתנת אל ישנה היכולת להעביר חשיבה רוחנית  למוצג מוחשי. לא קשה ללוות את ללה ביצירותיה ולחוות  את תחושותיה. במסכת חייו  של כל אחד ואחת שזורים אהבות. חלק מהאהבות ממומשות ומאריכות ימים וחלקן מתפוגגות ונעלמות. אהבות שנקטעות מחמת פרידה או היא הצלחה היכן הן מאוחסנות? האם יש מקום בו נוכל לפגוש אותן שוב. אכן כל תשוקה ,כל כאב, כל אלבום תמונות של אהבה ,עולים וצפים עם צלילים ומנגינות  של מוסיקה, עם ריחות וטעמים, עם צחוק ודמעות המזכירים רגעים רומנטיים סוערים. אהבה אינה נמחקת היא שבה ומופיעה בכל זמן: כזיכרון נפגוש אותה באירועים ,במפגשים עם אנשים. עם כל מבט בזריחה ושקיעה ,עם משבי רוח ,עם צפיה בכוכבים ובמשט עננים בשמיים. באור הירח  וחשכת הליל, ברגעים של  עצבות ושקט  או חיוך כובש. במבט על יופי וכיעור. כל ניצוץ של אבן חן, כל מראה של מים זורמים מעלים ומזכירים שרידים של אהבה. האמנית ללה מיגירוב  בכישרונה וביכולת הביטוי שלה מצליחה לכוון אותנו  ולספר לנו  היכן מאוחסנות כל האהבות הישנות האבודות .
 במבואה של התערוכה נוכל להביט במראה עתיקה ולראות את דמותנו משתקפת ומכאן אנו שותפים לתחושות של האומנית המעלות חוויות והבנה להגיגיה. בעבודותיה ללה מעבירה את התחושה של מסע ,של דינמיות ותנועה על גלגלים. ממגדל רב קומות המשובץ אבני חן, לכרכרה הזוהרת בצבעים עזים עמוסה דמויות. משם נוכל לראות סירה השטה  בכוח המשוטים המניעים אותה במאמצים משותפים. בבלון פורח , על מגדלור הנישא מעל גלים  ,בשיח חברים, בדאגה לצרכים בסיסיים ובמקומות של התקהלות רבים ,בכל מקום כזה נוכל למצוא  אותן תחנות המכילות את שרידי אהבותינו. כחוט השני בין העבודות נוכל להבחין בסולמות המובילים לחוויה ,ובחוטים וחבלים  עבותים המקרקעים את החוויות למציאות. ללה משתמשת בטכניקות שונות ובחומרים כמו אבני חן, גזרי עיתונים וחוטים שהם כתוספת לצבע שהיא מניחה על הקנבס .הצבעוניות העזה מסעירה את חושינו.

קטעי שירת אהבה מוסיפים לסערת החושים ומעניקים הלך רוח נוסף לחוויה המתעצמת.

אתר האמנית:

 

רוטשילד 75, פתח תקווה שעות פתיחת הגלריה: ימים שני שישי ושבת 11.00-13.00 ימים שלישי וחמישי 17.00-19.00