"להיות בבית" התא המשפחתי בזמן הקורונה
 בית האמנים בתל אביב מציג: "להיות בבית" תערוכת היחיד של אייל טבת: העוסקת בדיוקנאות התא המשפחתי הקרוב, במרחב הביתי סביב תקופת הקורונה.
אוצרת: ורה פלפול
פתיחה: יום ה' ה-24 בספטמבר 2020 בשעה 19:30
נעילה: יום שבת ה-24 באוקטובר

הקורונה כפתה את החיים במרחב הביתי ללא הגבלת זמן. היא הגדירה מחדש את גבולות העבודה-בית, פרט-משפחה, אישי- ציבורי ועירבלה בניהם.
בתערוכה "להיות בבית", מציג אייל טבת סדרת ציורים חדשים מהחודשים האחרונים, מבוססים על צילומים שצילם את בני משפחתו: בן זוגו ובנותיהם בזמן שהם ישנים, או נחים. טבת מנסה  לתפוס רגעים שלווים ונינוחים במיוחד דווקא בתוך מציאות כאוטית זו.
ניתן לראות שגם ברגעים השלווים בתמונות יש הבלחות של מתח, חוסר שקט לצד הרצון ברוגע. הגוף האנושי מרתק אותו והוא מחפש ורואה בו את החיות לצד הארעיות.
את הציורים הוא יוצר על מצעים משומשים: לוחות עץ או מתכת שמצא ואסף מהרחוב, פגומים ושרוטים המייצרים מימד נוסף לעבודות. מתוך תשוקה ליצור בחומר שיש לו חיים קודמים ולשלב את הציורים הנוצרים על ידו, הוא יוצר שכבות ארכיאולוגיות ורפרנסים מוקדמים.
שניים מהציורים גדולי הממדים, באחד מהם פורטרט עצמי בגודל טבעי ובשני, בן זוגו של האמן השרוע ישן בגודל טבעי, צוירו על בסיסי עץ מחוררים של מיטה. את בסיסי העץ מצא טבת ברחוב ובחר להשאירם כמות שהם. הציור "מיקה ושירה ישנות" שתיים מבנותיו מתאר את בנותיו ישנות ומכורבלות זו בחיקה של זו. גם הן נראות ספק שלוות, ספק טרודות.
עבור טבת הבחירה לעסוק בתערוכה זו בבני הבית קשורה קשר הדוק לחשיבות המרכזית אותה מוצא האמן בבית ובחיים הרוחשים בו, הן בקורונה והן בכלל. לתפיסתו, "להיות בבית" ויצירת תא משפחתי באשר הוא, הינה לב ליבה של ההווייה האנושית ותקופה זו מדגישה זאת ביתר שאת.
 
אודות האמן
אייל טבת נולד בשנת 1966 בפתח- תקווה, נמנה עם תלמידיו של יוסי מרק, מנהל המכון לאמנות חזותית בפתח תקווה. טבת הציג בין היתר בגלריה של נורית לוי, במוזיאון פתח תקווה לאמנות, ובגלריה עמליה ארבל לאמנות.
הוא נשוי לאמיתיי בן זוגו בשמונה עשרה השנים האחרונות. הם מגדלים בהורות משותפת עם מיכל את בנותיהם: שירה (12), מיקה (9) וטלייה (7 ) במושב מזור בחצר גדולה מלאה בחיות. אייל עובד כמעצב נוף ופנים ומשלב בין עיצוב חוץ, עיצוב ארועים ועיצוב פנים.