שיתוף התערוכה:

המגביה עוף / צביקה אלטמן / גלריה GH גבעת חביבה לאמנות


טלפון - 04-637282






הצילומים באדיבות גלריה GH גבעת חביבה לאמנות

04/07/2020 עד ה-15/08/2020

תערוכת היחיד של הפסל צביקה אלטמן בגלריה GH גבעת חביבה לאמנות מסכמת שנים של פיסול ומחקר בחומר וברוח, ומעל ארבע שנות תעופה במרחבי התודעה.
התערוכה יוצרת מרחב פיסולי במנעד גדול של חומרים, מרביתם כבדים, שבאופן מפתיע יוצרים ביניהם חלל אוורירי. החומרים המשתתפים במשחק (בזלת, ברזל, שיש, אבן, זכוכית, עץ תעשייתי, פח, אלומיניום, חול, נייר, כתב) הם בעלי משקל פיזי, סגולי ורוחני. מתוך חומרי הפיסול, מן הכבדים ועד לקלים שבהם, נוצרת שירה בלתי כתובה: לאוויר, לרוח ולתעופה על מצביה השונים: טיסה, תעופה מעגלית, אנכית ואופקית, צלילה, דאייה, נסיקה. בין השורות אלטמן בעצם משרטט קו רציף אחד בין החומר לרוח.
אביו של צביקה אלטמן היה מעובדי התעשייה האווירית שנים רבות. צביקה עצמו מפחד מציפורים פחד בלתי מוסבר. כאן הוא מוצא עצמו מפסל אותן שוב ושוב בחומרים שונים, במצבים וביחסים שונים. הוא משרטט את אפשרויות התעופה שלהן, שלנו.
אלטמן מלווה את עבודתו ביחסי גומלין הדוקים עם אוסף מקורות, ביניהם היהדות כדרך חיים תרבותית ורוחנית אותה הוא חוקר בחייו האישיים, חוכמתו של רו?מי שנחשב לגדול המשוררים וההוגים הסו?פיים, דרכה הוא מתרגל ריקוד סופי מדיטטיבי, והספר פורץ התודעה משנת 1970 'ג'ונתן ליווינגסטון השחף' של ריצ'ארד באך ובו צילומיו של ראסל מונסון שנחרתו בתודעת רבים.
ספר זה היה עבור דורות שלמים מגדלור תפיסתי בנוגע לכוחה של המחשבה להשפיע על העולם הפיזי בו אנו חיים, כמו על יכולתו של השחף שבתוך כל אחד מאתנו לעוף. הוא היה גם אבן דרך בתחום תפיסת היכולת האישית להתרומם מעבר לנטיות הקונפורמיסטיות של להקה, קבוצה או חברה, ולבחור אחרת.
'ג'ונתן ליווניגסטון השחף' ליווה את צביקה ואחר כך את שנינו בשיחותינו לאורך תהליך יצירת התערוכה. בעלי הכנף משתמשים בתנועה כדי לחיות. מתוכם "בעלי המעוף" משתמשים בה כדי להתפתח. הם אלו היוצאים מהשגרה, רואים רחוק, מעבר למה שניתן לדמיין. הם עושים זאת דרך הגוף תוך שהם עוסקים ב"אימוני תעופה", אימונים המושתתים על תנועה. מוטיב התנועה הוא זה שמאפשר להם להתקדם ולנוע הלאה. מהיותו חלק מהעולם הפיזי הוא כרוך באימון סיזיפי ורב. מדיום הפיסול הקלאסי הוא במהותו כמעט ההיפך הגמור מתנועה. צביקה אלטמן מתוך אותה סיזיפיות, מפסל וחושב אחרת.
 
 
תפיסת האדם כבורא הבוחר את דרגת התפתחותו ולא כקורבן של נסיבות, ויכולתו האישית של כל אחד מאתנו ליצור מציאות, מגיעה אצל צביקה אלטמן מהמקום הבסיסי ביותר: הוא חוצב באבן וברזל, מכופף ומר?ק?ע, חורט וחותך. תהליך היצירה מלווה בפעולות הכרוכות במאמץ פיזי עצום, עם כלי עבודה כבדים, אך לעולם לא נותר שם. מתלווה אליו טיפול מעודן המתייחס לעבודה במובנים רבים כתכשיט.
עם כל אחד מן המקורות האלו הוא רוקד ריקוד ארוך ועמוק אך מלא חדווה ואמונה.
צביקה אלטמן הוא איש גבעת חביבה. הוא עבד בה, פיסל בה, לימד בה פיסול. הוא דוגמה לאפשרות קיום של דעות שונות במרחב אחד. בעבודתו 'אחד', וידאו ארט שהינו עבודה יוצאת דופן במרחב הפיסולי, באה לידי ביטוי תפיסת אמונתו המכילה את אפשרות המחייה לכל הדתות באשר הן.
"השחף המגביה עוף, הוא זה המרחיק ראות". ריצ'ארד באך / 'ג'ונתן ליווינגסטון השחף'
 
ענת לידרור, אוצרת התערוכה.


מיקום - גלריה GH גבעת חביבה לאמנות

זמנים - 04/07/2020 עד ה-15/08/2020
קישור - http://www.artcenter.org.il/2020/06/blog-post_22.html



התכנים המופיעים באתר ובפרטי תערוכה זאת הינם מטעם הגופים המפרסמים ובאחריותם.








כל הזכויות שמורות ל - artbeat.co.il © מרחב לאמנות ו- אומנות ישראלית


||