מוזיאון נחום גוטמן לאמנות שמח לפתוח את שעריו עם תערוכה קבוצתית חדשה – "מכניקת הזורמות", באוצרותה של מוניקה לביא ובהשתתפות שש אמניות. 
האמניות המשתתפות בתערוכה – אפרת רובינשטיין, רקפת וינר עומר, מיכל אורגיל, מיכל בקי, ענבר הורקני ונולי עומר – מציגות ציור חצוף, ילדי, גופני, מיני ומתגסס, המתבונן בתקופת הילדות, הנעורים והבגרות של עצמן ושל דמויות מחייהן. הן מצפצפות על כללי הנימוס, מלגלגות על סמכות, סדר והרמוניה, ומדלגות בקלילות על הדיבר "אל תעשי בושות".
אפרת רובינשטיין, בוגרת מצטיינת של בצלאל העובדת לפרנסתה במועדוני חשפנות, מאתגרת את מושג ההתענגות ומערבלת לתוך ציוריה המסחררים תכנים הקשורים בתרבות פופולרית, מגדר וארוטיקה, מתוך עמדה מורכבת, פארודית ומודעת לעצמה.
רקפת וינר עומר מדגימה בציוריה האניגמטיים כיצד הופנמה שפה נשית חדשה, וכיצד זו מועברת אל הבד תוך כדי התכה של גוף, טקסט ודימוי. 
מיכל אורגיל מציגה עולם צבעוני, עם משיחות מכחול פתוחות, מרושלות לעיתים, מטפטפות ונוזליות, ונוגעת במעבר מהילדו?ת לנערו?ת, תקופה בה הגוף מלא אנרגיה מתפרצת.
מיכל בקי משרה בציוריה תחושה של חוסר יציבות דרך שימוש בחומרים וצבעים מימיים, ומפנה מבט אל הגוף הנשי, על המוצק ועל הנוזלי בו.
ענבר הורקני ונולי עומר הן אמניות אוטודידקטיות שהגיעו אל האמנות מעולם הספורט ומעולם התיאטרון. ענבר הורקני למדה משחק והייתה אלופת העולם בקראטה, ויום אחד החלה לצייר. נולי עומר היא שחקנית וסטנדאפיסטית שתמיד עסקה באמנות. ציוריה של ענבר הורקני מתמקדים בדיוקנאות של בני משפחה וחברים. הם מצוירים על דיקטים או נרשמים על נייר, באקספרסיביות נטולת מנייריזם.  עבודות הרקמה של נולי עומר מספרות על אהבה, נטישה, סקס, בגידה, ויוצרת מעין תיאטרון מלא פחדים ויופי, בו היא מביימת דמויות המצויות ברגעים דרמטיים ביחסים בין המינים.

כל אחת מן האמניות מציגה בתערוכה עשייה נשית עכשווית שאינה מתקיימת בסבך המבטים בין המינים, אלא פועלת במרחב של שחרור גופני והומור עצמי ומושפעת מהוגות פמיניסטיות רדיקליות לזמנן, שכתיבתן הוטמעה בשדות רבים.