ארבע בריבוע / גלריה מאיה

הצילומים באדיבות גלריה מאיה

תערוכה "ארבע בריבוע" מוצגות עבודותיו של האמן זוהאדי קאדרי בציורי שמן ואקריליק על בד. סגנונו נע בין פיגורטיבי למופשט והוא מתעמת עם קומפוזיציות של צורות גיאומטריות שלמות, מול צורות פתוחות וזולגות, צורות פיגורטיביות מול הרקע העוטף אותן וצורות בעלות כוח עם צבע, הנע בין בהירות מורכבת רב שכבתית, לבין צבעוניות עזה ורבת חיות.

זוהאדי קאדרי , אמן חזותי חי ויוצר בכפר נחף בגליל. הדחף והתשוקה ללמוד אמנות הביאו אותו בגיל עשרים ושתיים לרוסיה שם למד אמנות בקראסנודר, ליד הים השחור ובסנט פטרסבורג, ערים בהן התוודע לאמנות הקלאסית.

מאז חזרתו של קאדרי לארץ, בשנת 2004 הוא מנהל דיאלוג עם תולדות האמנות. עם האמנות הראליסטית הרוסית המסורתית ועם האיקונות הרוסיות, אך נמשך בעיקר לאמנות המודרנית ולאוונגרד הרוסי. בעבודותיו אנו חשים במורכבות הסוערת של ציורי קאנדינסקי המוקדם ובעיקר מבחינים בהתכתבות עם סגנון הסופרמטיזם, אמנות מופשטת בסגנון גיאומטרי, מושג שטבע האמן הרוסי קזימיר מאלביץ. על פניו מתכתב קאדרי  עם סגנונו ורעיונותיו של מאלביץ, אך מפתח מתוכם שפה משלו.

מאלביץ התייחס לצורות הגיאומטריות הבסיסיות, המעגל, הריבוע והמשולש, אולם הריבוע היה בעיניו הצורה הטהורה ביותר. הצורות בעבודותיו של מאלביץ מדויקות ולאורך הדרך הרקע מצטמצם ונעלם. הוא הביא את ההפשטה למקום הקיצוני ביותר שלה עד כדי זיכוך הן בצורה והן בצבע – עד ללבן הטהור. קאדרי גם כן לוקח את הצורה הגיאומטרית הראשונית כבסיס לעבודה ומביא  אותה לקונפליקט מתמשך. הוא הולך ומעוות אותה, החל באי דיוק בזוויות, השארת קווי הסקיצה בעפרון על הציור, שרטוט מעגל מעוות ובלתי סימטרי ובהמשך אף טשטוש של קווי ההיקף, מסמני הגבול.

קאדרי מבחין בין הצורות הסגורות לצורות הפתוחות: את הצורות הסגורות ניתן לתפוס באופן מלא, עם הגדרה מדויקת של גבולותיהן על ידי קו מתאר או מפגש של שני אזורי צבע שונים. בצורות הפתוחות קשה להגדיר את גבולותיהן והן מתערבבות עם הרקע או עם צורות אחרות שלצדן. בציוריו מוצאים שקיפות צבע מול אטימות, התזות צבע, נזילות מבוקרות וטפטופי צבע. הטפטופים מופיעים תחילה בגבולות הציור ומשם יוצאים מגבולות הקנבס לקיר הנוכח אל מחוץ לציור וחזרה אליו. הדבר מביא למיזוג בין הפיגורטיבי הגיאומטרי, הכתם החזק וקיר הסטודיו, כולם מופיעים ברבדים מהחזית פנימה ומשולבים בתוך היצירה.

בתערוכה תלויה סדרת ציורים בעלת צבעוניות עזה עם אור מזרח-תיכוני חם, לצד ציורים בצבעוניות מונוכרומטית קרה. מורכבותו של הלבן בסדרה האחת נמצא בעימות מול חוזק הצורות והצבעים באחרת, ניגודיות זו מוסיפה מורכבות וכוח לעבודותיו.

האמנות של קאדרי היא שילוב של תרבויות ציוריות, רוסית – פלסטינית -  ישראלית, עם נקודות השקה לאמנים כמו מיכאל גרוס, לארי אברמסון, אברהם נתון ואחרים, שכולם הם חלק מהתרבות הציורית הישראלית.

בשיחות שקיימנו,  קאדרי מביע דאגה מהמצב הפוליטי-חברתי בארץ וחושש שניקלע לפאסיביות ולמצב של חוסר תקווה. לדעתו, לאמנות ולתרבות היה מעולם תפקיד חברתי בעל השפעה. כיום הסצנה האמנותית כבר כמעט ואינה משפיעה על עולם התרבות והחברה בארץ וקאדרי דואג מהשינוי. הוא מנסה להשתחרר מהתחושות המאיימות וממשיך ליצור, בתקווה לעמוד על חירותו כאדם וכאמן משפיע.

רותי שגיא – אוצרת התערוכה