שלוש דרכים בנוף / הגלריה העליונה במרכז ההנצחה

הצילומים באדיבות הגלריה העליונה במרכז ההנצחה

שלוש דרכים בנוף

הנוף הפך נושא מרכזי באמנות המערב החל מן המאה ה- 16, אז החלו אמנים בעיקר בארצות השפלה, בצרפת ובאנגליה לתאר את הנופים שסביבם בהקשרים יומיומיים, היסטוריים ומיתולוגיים. הנוף היה הטבע שסממני האדם ניכרו בו: בתים, גשרים, עגלה עם סוס, מחרשה עם שוורים. הטבע המתורבת הפך לנוף. מבטו של האמן הוסיף עוד היבט של תיווך הטבע על ידי בן התרבות, וכך נוצר ז'אנר טעון משמעויות תרבותיות המכונה "ציור נוף". המצאת הקמרה אובסקורה במאה ה- 17 הרחיבה את אפשרויות תיאור הנוף לידי דיוק בפרטי הפרטים וכך התקרב ציור הנוף למראה המציאות. בתרבות הישראלית שיחק הנוף תפקיד מכריע בביסוס השייכות הלאומית, איקונוגרפיה שגרמה ברבות השנים גם לדחיקתו של לשוליים. אם עסקו האמנים הישראליים בנוף, היה זה ייצוג מסוכסך ומשובש. בעשורים האחרונים זוכה הז'אנר לעדנה, אולם נראה כי הוא עדיין מסתפק במקום שולי בשדה האמנות. נדמה שנגזר על העיסוק בנוף להיות פוליטי, אך בתערוכה זו ייצוגי נוף תמימים, המביעים התפעמות נוסח הז'אנר המסורתי. פיסול הנוף, מדיום שיכול היה להיתפש כלא מתאים, מוסיף דווקא נופך פיוטי לתערוכה. העצים, הגבעות, והאדמה אשר ניבטים אלינו מן הציורים מקבלים בפסלים איזו ממשות פיסית. אנו מטיילים בתערוכה וחווים את ייצוגי הנוף מבעד לציורים ולפסלים. 

שירה אודסר, ילידת 1961, מתגוררת ויוצרת במושבה יקנעם. שירה היאאדריכלית וציירת אוטודידקטית, חברה בקבוצת אמניות הנפגשת בקביעות מ- 2013  ליצירה בצוותא. תערוכת היחיד שלה הוצגה בגלריה הקומה העליונה במרכז ההנצחה לפני שנים אחדות. הציגה במספר תערוכות קבוצתיות. שירה מציירת באקוורל, אקריליק, צבעי פנדה ובשמן על בד ועל נייר. הציורים נעשים מהתבוננות, מצילומים ומהדמיון.

דיטה יעקובוביץ, ילידת 1962, מתגוררת ויוצרת בנופית. בוגרת הפקולטהלמדעי המחשב בטכניון. למדה אמנות אצל האמנים רפי שנייר, מרלן פרר, סיגל צברי, בסדנאות ציור ב בJss של ישראל הירשברג ואצל האמן ארםגרשוני . דיטה השתתפה בתערוכות יחיד וקבוצתית בארץ ובאיטליה. הציורעבורה הוא תהליך מתמשך המתחיל ברישומים, ממשיך דרך הסקיצותהצבעוניות, בטכניקות שונות כולל גואש, ועד לציור השמן. הציורים משלביםהתרשמות ראשונית ועבודה מהזיכרון.

דוד שאני, יליד 1945, מתגורר ויוצר בטבעון. בקבוץ רמת יוחנן בו גדל ובגר ריכז את המסגרייה ולימד שרטוט וטכנולוגיה. החל לפסל בעצמו ועבד עם הפסלים רודא ריילינגר ואלישע וולוצקי. פסליו עשויים  מברזל, פלדה ואובייקטים שונים, רדי-מייד, מתחום החקלאות והחרושת, כולל פרסות סוסים שיצאו משימוש. דוד הציג תערוכות יחיד והשתתף בתערוכות קבוצתיות.

דר' שחר מרנין-דיסטלפלד