תערוכות > אשה בוראת מציאות
אשה בוראת מציאות / בית גבריאל בכנרת  קרדיט צלם - זיוה ברגרזון סקורניק 16/04/2019 עד ה-12/05/2019 זיוה ברגרזון-סקורניק אני יוצרת קולאז'ים היוצרים את עצמם. את דרכי האמנותית התחלתי בכתיבת סיפורים ושירים. מתי שהו אתגרתי את עצמי בכתיבת סיפור קצר בן שורה אחת בלבד. לאחר מכן עברתי לעבודה אישית ביומני ארט-ג'ורנלינג, בהם יצרתי "יומני-מסע" אישיים בטכניקות שונות. שוב ושוב מצאתי את עצמי חוזרת ליצירה בטכניקת הקולאז'. הדבקת פיסות נייר התכתבה עם התחושה של החיים עצמם. יש בהם משום חיבור ואיחוי פיסות שונות ליצירת משהו חדש. עם הזמן, חשתי שהיומן האישי, זה שאפשר לי להתחיל את היצירה, מגביל אותי. הדבקתי דפים כדי להגדיל את הפורמט וכאשר גם זה לא הספיק, יצאתי לדרך והתחלתי ליצור מחוץ ליומן. העבודות המשיכו לגדול, כשהן משתנות תוך כדי עבודה, מפנות מקום לדמויות וסימבולים שהצטרפו זה לזה בהרכבת סיפורי-דמיון עשירים בסימבולים, שכמוהם כסיפורי-חלום, ה"נכתבים" ללא מילים. אינני מתכננת את הקולאז' מראש, זה בלתי אפשרי. העבודה שלי אינטואיטיבית. פעמים רבות, תוך כדי עבודה, אני מרגישה שהגעתי למבוי סתום. פיסות הנייר השונות אמנם מודבקות לאותו נייר, אך אין ביניהן חיבור. לעיתים אני מרגישה כך כבר בעת החיפוש הראשוני אחר דימוי שיתחיל את ה"מסע"; ופעמים אחרות בעת החיפוש אחר דימויים נוספים, שיצטרפו אליו. פיסות נייר, מצטרפות אז, אחת לשנייה ומתחילות מסע משל עצמן על הנייר הלבן, בחיפוש אחר משמעות. לא פעם אני מרגישה שמשהו חסר בקולאז' המתהווה. או אז מתחיל החיפוש אחר אותו "משהו" שימלא את החסר. פעמים הופתעתי מתחושה שאני חייבת להכניס "תנין", או יותר נכון, שהקולאז' חייב "תנין", או חיה אחרת כל שהיא, מבלי להבין למה. לא רק שאינני מבינה אז מדוע, אלא שזה נדמה מוגזם וממש לא קשור. אינני מתווכחת עם תחושות שכאלו. למדתי שלכל דבר יש סיבה, גם אם אינני רואה או מבינה אותה. כך מצטרפים ליצירה בעלי חיים ודמויות אנושיות (לרוב דמויות נשיות), יצירי דמיון המשלבים בין האדם לטבע בין הזר, ה"אחר", לבין מה שמרגיש ביתי ומוכר. שימוש ביצירותיהם של אמנים גדולים מן העבר, בשיטת ה- Readymade, מאפשרת לי מחד, להוקיר את אמני העבר ומאידך, ליצור חיבור בין העבר להווה, בעת ש"סיפורי-החלום", מקשרים את היצירה אל המחשבה, הרגש ואל העתיד . לאחר שהקולאז' מוכן אני מתחילה את החיפוש אחר משמעות. משמעות הסימבולים ש"נדחפו" ליצירה ולמודע ומשמעותו של הסיפור לגבי. עם ההבנה באה גם הפתעה והתפעלות, מדוע התנין, הינשוף או פרח מסוים נכנסו לקולאז' ומה הם באו להגיד לי. "לכאורה, ניירות וצבעים, הם אבני הבניין של הקולאז'. אך בפועל, הוא "נבנה" לאיטו, מאבני-הנפש, חומרי הבניין של ה"אני", אליהם אני מוסיפה שכבות של צבע. כל שכבה הנוספת על הנייר, מורידה שכבת "אבק" מהנפש ומאפשרת את חשיפת ה"עצמי". זה שדהה ונסתר תחת שכבות-החיים ומציאות היום-יום. העבודה האינטואיטיבית על הקולאז'ים מאפשרת לי חיבור אל תת המודע האישי והקולקטיבי. ההבנה שהסימבולים והסמלים המשולבים בהם הינם בעלי משמעות אוניברסלית ומדברים לכולם, גרמה לי להבין את הצורך בחשיפת העבודות לציבור. כל אחת ואחד יכולים למצוא בהם סיפורים אישיים משל עצמם. התבוננות בעבודותיי ממרחקים שונים, בשעות שונות של היום ובתאורה משתנה, מאפשרת לגלות בהן דברים אחרים בכל פעם. כל קולאז' מכיל, כפוטנציאל, סיפורים רבים ושונים, כמספר הצופים בו; ויותר מכך, כמספר הפעמים שמתבוננים בו. כל התבוננות מגלה משהו חדש והסיפור משתנה. מיקום - בית גבריאל בכנרת צמח זמנים - 16/04/2019 עד ה-12/05/2019 פתיחת התערוכה - 16/04/2019, שעה - 20:00 קישור - https://zizoomi.com |
התכנים המופיעים באתר ובפרטי תערוכה זאת הינם מטעם הגופים המפרסמים ובאחריותם.
כל הזכויות שמורות ל - artbeat.co.il © מרחב לאמנות ו- אומנות ישראלית
||