מעמקים / בית האמנים תל אביב ע''ש זריצקי

הצילומים באדיבות בית האמנים תל אביב ע''ש זריצקי

אוצרת: דניאלה טלמור

בתהליך היצירה על התערוכה  נכנסה דפנה מוריה לתחום הביניים שבין דמיון למציאות ובין המודע ללא מודע. אף על פי שציוריה קונקרטיים מאוד, הערכים שעומדים בלב העיון שלה הם הצורות והצבעים, והיחסים המתקיימים ביניהם. בעבודות פותחת מוריה את הצורות בתנופה ציורית מרשימה ונועזת, ויוצרת עבודות מופשטות וחופשיות. הציורים מבוצעים בצבעים מרהיבים על גבי בדים גדולי ממדים, ומבטאים את השפה האישית שהאמנית פיתחה בשנים האחרונות: שפה קולוריסטית בעלת תו מזהה ונוכחות מרשימה. בשפה זו, שהיא אבסטרקטית לחלוטין אך בנויה היטב, עשויים הציורים משכבות של צבע, ומשיכות המכחול מעצבות את הקומפוזיציות. מוריה מספרת כי יצירותיה הן תוצר של שיט אל המעמקים, וכל יצירה היא פרי של מסע לעולם אחר. המצע המונומנטלי של ציוריה מותאם לאורכו ולעומקו של המסע, וכל גורם חדש המופיע בציור שואף להתרבות, להתפרש להשתלט על שטחים אחרים, בקצב ובתנועה האופייניים לו. אך כל ניסיון התפרשות כזה נתקל בהכרח בגורמים הקיימים כבר בציור, ונכנס איתם למשא ומתן שבסופו ייקבע אם ישתלט ויכסה אותם, או יצור מעין שילוב סימביוטי איתם.

ציוריה של מוריה מתהווים אפוא בתהליך של צבירת גורמים הלקוחים ממגוון רחב של תחומים, ופיתוחם בתהליך הברירה הטבעית של האבולוציה היצירתית. היצירות אינן שואפות לחקות את המציאות, אלא נותנות ביטוי לריקוד המתקיים על קו התפר בין המודע ללא מודע, ובין המציאות לבין הפרשנויות שהיא צוברת. המפגש הראשון עם הציור של מוריה מתאפיין בעומס של צורות וצבעים המזמינים את הצופה לתהליך איטי של פיענוח, להתבוננות חוזרת המגלה בכל פעם היבט חדש: צורה, צבע, שביל או תובנה חדשים. התבוננות נוספת מגלה את השכבות השונות של הציור, את האינטראקציה המתקיימת ביניהן או נעדרת מהן, ואת כיווני התנועה והמקצבים השונים. תהליך התרת האניגמטיות של הציור שולח את הצופה למסע במרחבים הפנימיים שלו עצמו.

האינטואיטיביות המושלת בעבודותיה של דפנה מוריה כפי שהיא באה לידי ביטוי בתערוכה, יוצרת את התחושה שהאינטנסיביות טורפת אצלה את החיים כשהיא נפרשת על מנעד של רגשות וחוויות תת הכרתיות. למרות האקספרסיביות הרבה שלהם, הם ניחנים באינטימיות רבה ומבטאים טווח רחב של חוויות אנושיות. מוריה נוטלת על עצמה את החובה לאתר רגשות אלה ולתת להם ביטוי ביצירתה. כשמצבור החוויות פורץ אל הבד בשחור לבן, כמעט , נדמה שהכול מתרחש עליו בו זמנית, וההפרדה בין עבר, הווה ועתיד מאבדת כל משמעות. ההווה, שהיה אמור לשלוט ברגע, נכנע לעתים בפני כוחות העבר העצומים, ואילו העתיד מופיע בחלל הציור כעולם לא ידוע הנושא תקווה.

דפנה מוריה היא אמנית פעילה, מרצה בכירה בתחום הטיפול באמנות ומייסדת המרכז למחקר ושינוי באמצעות אמנות. היא מאמינה כי בכוחה של האמנות ליצור חיבור בין המודע ללא מודע, ולשם כך היא משייטת עם מטופלים, סטודנטים ומודרכים במעמקי התודעה, תוך חתירה אל מעמקי הנפש והחוויה. ביצירתה היא בוחנת את הכוח הבלתי מילולי של היצירה, ומעודדת את הצופה להישאר במישור המטאפורי, בלי לתרגם את הדימוי למילים. כאשר היא מניחה לגורמים בציור להתרחש מעצמם, נוצר על הבד משחק בין הציור להתפתחויות המתהוות בו. בתהליך העבודה על התבניות המתוכננות מפציעים לפתע גורמים חדשים, בלתי מתוכננים, הכובשים שטחים בציור ומטביעים על הבד יופי אסתטי צבעוני, מרחב של זמן, חלון אל הנפש.

דניאלה טלמור, ספטמבר 2018

Dafna@moriya.co.il

0523343488דפנה מוריה: