אבנר בן גל - קח את העצם הארוכה הביתה / גלריה גבעון

קרדיט צלם - דורון גולן

אבנר בן גל, בעל יכולת ציורית חמקנית, פיוטית, סוערת ומגיבה. חד עין וחד ביצוע במהלך כמו סודי ומהפנט בין הפיגורטיבי למופשט, תוך יכולת צבעונית רבת- שליטה אך גם סוגסטיבית.  הוא  אינו מעוניין להקל ולו במעט על הצופים; הוא עוסק בשלו, אינו נותן דין וחשבון ומקפיד לחמוק ממצב סטטי שבו חלילה יוכלו לקטלג אותו או להגדיר את האמנות שלו. בן גל מטפל בתחושות הפחד והחידלון ובציוריו מעין אזהרה במישור ההומניסטי מפני קטסטרופות ואירועים אפוקליפטיים.

השפה הפלסטית אותה פיתח באדיקות במהלך השנים החזירה מן האופק את ערך הביטוי הציורי כמסד של האמנות הפלסטית. הטענה שבעת החלשות הדימוי הצילומי חזר הציור לערכיו. ההסבר המוצלח ביותר להתחזקות הציור נמצא בכתביו של בארי שוובסקי, ממנו אנו למדים על ציור בתקופת הדימוי. אנו חיים בתקופת הדימוי, אך מהו המצע עליו אנו שמים את הדימוי ולאן זה לוקח את הצייר ואת הצופה גם יחד. מכאן ינבע ההבדל בין ציור לצילום, בו הציור מנצח בעת הזו, דרך הליכה על חבל דק בין הפיגורטיבי לבין האבסטקרט. בטווח הזה, רחב יותר או צר יותר, נמצא הציור של בן גל.

"מעניינים אותי המוזרות ואפקט התעתוע שעולה בעבודות ונועד לערער הנחות קודמות", אומר בן גל. ואמנם, כמה וכמה מיצירותיו מתאפיינות במראה שליו לכאורה, בפני שטח רגועים - אך למעשה אצור בהן מתח רב. המרחב בעבודותיו שולל הגדרה, בגלל אסון טבע או מעשה ידי אדם, והוא נטול רחמים עצמיים. כפעולה מתוך תחושת דחיפות. אין זחיחות דעת או רוגע.

בן-גל שנולד ב 1966, הוא בוגר לימודי אמנות בבצלאל, תערוכת היחיד הראשונה שלו, "מסיבת יום הולדת אתיופית", הוצגה במוזיאון רמת גן בשנת 1994  ונאצרה על ידי נחום טבת. הציג תערוכות במוזיאון תל אביב, ביריד "Armory Show" בניו יורק  ובביאנלה בוונציה . בשנת 2010 הציג תערוכת יחיד בגלריית בורטולמי בניו יורק. בשנת 2007 הציג את התערוכה המוזיאלית הראשונה שלו, "Sudden Poverty", במוזיאון לאמנות בעיר אספן שבקולורדו. הציג תערוכות יחיד גם במוזיאון לאמנות עכשווית בבזל ובגלריה סיידי קולס בלונדון. זוכה פרס רפפורט לאמן ישראלי בכיר לשנת 2008.