באינטרנט קורים דברים | פרדוקס העודפות: אנחנו חיים בתרבות של פרדוקסים. עצם הריבוי ("תרבות" קשורה ב"רוב") מניח ניגודים, אבל הפרדוקס ערמומי ומתעתע. קחו למשל את הפרדוקס הבא: ככל שאתה מרבה בשתיית קוקה-קולה כך אתה צמא יותר. כלומר במקום משוואה ש?קו?לה (צימאוןfשתייהfרוויה) נולד פרדוקס של עודפות שמשכפלת ומשכפלת את עצמה. בתרבות האינטרנט, העודפות, הס?רק, כבר מזמן איבדו את הערך השלילי של מובנם כמיותרים. העודפות והסרק הם חלק מהעניין הממשי. יכול להיות ששאלת הסרק "מה קורה", שהטון שלה אפילו אינו מלווה בסימן שאלה, מקורה בהיגיון השיטוט באינטרנט - שם נ?ק?רים לנו דברים. אנחנו משוטטים ברשת, מחפשים משהו, וכמו מציאו?ת, דברים סמוכים צפים ומזדמנים ונ?ק?רים לפנינו. וזה מה שקורה. ומה שקורה הופך לא פחות חשוב מהעיקר.

באינסטליישן של מירי צ'ייס זורם נהר (וידיאו) אל תוך ענק ה- Colossusכאותו "נהר יוצא מעדן להשקות את הגן" של הדמוי הז?הרי לשפע האלוהי הזורם מן האינסוף ומעשיר את מציאות בני האדם. אלא שבניגוד לשפע, במובנו המואר, הנהר השוטף בתערוכה הוא נהר של עודפות.

 

מקור ודימוי | הפרדוקס של ה-Copy Paste: הטלוויזיה והאינטרנט (כאינסטרומנטים של אמצעי התקשורת, ההמון, ההון, התרבות, השלטון ועוד) לא עוד משקפים את המציאות אלא מייצרים סימולציות וסימולאקרות. ומכאן שחוויית המשתמש (המתבונן במסך, הגולש באינטרנט) חסרת אוריינטצייה, ואינה מבחינה בין מציאות, דימוי, מקור, וירטואלי, אמיתי, מזוייף, סרק, עיקר. הטכנולוגיה מתפתחת בקצב מסחרר ומשליטה את הווירטואלי על הממשי. כבר נעשתה כברת דרך להיותנו סייבורגים, ומכאן בהכרח, שאנחנו חווים את העולם באופן מתווך. הפוסטמודרניזם הזמין אותנו ללקט ולהשתמש בחומרים ובדימויים זמינים, וזמינות היא עכשיו ערך. הפרקטיקה של האיסוף פשוטה: העתק והדבק.

הפרדוקס של הקופי-פייסט הוא שככל שאנחנו מעתיקים ומדביקים, צוברים ו"שודדים" דימויים, אנחנו מתכחשים למסומן, למובן המקורי, ויוצרים בליל סימנים שסופו מגיפת עיוורון.

 

רוחות רפאים של הסייברספייס | פרדוקס הדבר החדש: ככל שהדימויים מציפים, אנחנו מתמכרים לעוד ועוד מהם. השם The New New Men, שבו קוראת מירי צ'ייס לסדרת הגולגולות ומסיכות האב"כ עוקץ את תרבות הצריכה המתפתה תמיד ל-The New New Thing. ושוב פרדוקס: הדבר החדש החדש מתיישן מהר מאי פעם.

ככל שה-Colossus מתחדש ו"מתנפח" בדימויים הוא נשאר דק ותלוש. הסייברספייס דוחס את כל הפרספקטיבות. הפרספקיטבה הלינארית של המדיום הדיגיטלי ממירה את פני השטח של אוביקט תלת ממדי לדו-ממדי. הדמויות של מירי צ'ייס מתמלאות בדימויים אבל נשארות דקות ומשותקות, כמו רוחות רפאים של הסייברספייס.

שלמה המלך 61 תל אביב