תקנות לשעת חירום - גלריה מנשר 

כלוא בחומר, שבויה בצבע / אוצר: עודד ידעיה
תערוכת הציורים של חנה יגר היא חברתית פוליטית בנושאיה: אסירים בבית כלא, שפוטים בבתי משפט, חולים בבית חולים, פועלי בנין, פועלי אשפה וכו'.
אבל כפי שנאמר כבר לפני 150 שנה – בעוד שהמצלמה שחררה את העין מהצורך לתווך את המציאות לצופה באמצעות חומר, כך גם שחררה את הציור מהצורך להראות מציאות, לתרגם אותה לתחושות, להעצים את רושמה, ואפשרה לו (לציור) להתרכז בתחושות, מחשבות, בעצמו.                                                                                 
חנה יגר יוצאת מהסטודיו שלה בדרום העיר ומשוטטת – היא אוספת אריזות קרטון מודפסות, דיקטים וקנווסים, כמו גם - את המראות שהיא רואה: אובייקטים שהוזכרו למעלה ומראות מעיתונים וטלוויזיה. גם מציאות מתווכת היא מציאות קרובה ונפשית -
וחזרה לסטודיו, לעבודה – לציור מונוכרומטי. ואולי בעצם היפוך – נדמה כאילו המונוכרומטיות היא שמוליכה את השיטוט, היא שאוספת את הקרטונים, הדיקטים והבד שאף פעם איננו לבן. המונוכרומטיות היא שאוספת: אסירים בכתום דהוי, שוטרים במדים, פועלי ניקיון בירוק מלוכלך, אחיות וחולים, רופאים ועורכי דין, דתיות בלבוש שחור וזונות בגרביונים ותחתונים שחורים.
התערוכה היא ניסיון לכלוא את המציאות (או הנפש) בחומר, לקחת אותה שבי בצבע.
 
 

דוד חכמי 18 תל אביב