?תערוכה קבוצתית. אוצרת: ג'וזיאן ונונו. משתתפים: אביבית בלס ברנס, שלומי חגי, דורית רינגרט, זהר כהן, אמירה זיאן, מירה צדר, יעל כנעני, ירמי עדני, דב אור-נר, ג'וזיאן ונונו.

"הם אומרים שאתה משקר כל הזמן"
 
הכותרת של התערוכה נלקחה מתוך דיאלוג בסרט של פרנסוא טרופו – "400 המלקות":

• ההורים שלך אומרים שאתה משקר כל הזמן.
• אני משקר מידי פעם, אם היתי אומר דברים שהם אמת, הם לא היו מאמינים לי, אז אני מעדיף לשקר להם.

 
מתוך שיחה בין נער עם פסיכולוגית, אחרי שהוא שוחרר ממעצר על גניבת מכונת כתיבה. הסצנה מצולמת בקלוז אפ, כשהשחקן לא מדקלם טקסט אלא ממציא תשובות על פי הנחייה כללית של הבמאי.
  
הילדים לא תמיד מבדילים בין דימיון למציאות, כי הדימיוני הוא גם חלק מהמציאות ולא נחשב עבורם כשקר.
האמנות היא תוצר של הדימיון, היא נעה בין מציאות לפיקציה. האמנות היא שקר במהותה. היא שקר כפול, כי מעבר להיבט הפיקטיבי שלה, היא משתדלת להיות כמציאות. ברגע שעולם פיקטיבי רוצה להתקיים הוא יכול להתקיים רק במציאות.
האם אמנות היא אשלייה? כדוגמא - האנקדוטה של  פליניוס  המתארת את הציור של הצייר Zeuxis – "ענבים שציפורים באות לנקר אותם". העולם של הבדיה הוא עולם של הדימיון, של ההמצאה, של הלא ממשי, של המשחק, של החלומות ושל הפנטזיה. העולם של המציאות הוא עולם של העובדות. ה- Ready-Made שלDuchamp  הוא סוג של פיקציה רציונאלית, שלוקחת את המציאות כיצירת אמנות. Magritte מגנה ביצירה Ceci n'est pas une pipe"" את הרמאות והבגידת של הדימויים, Marcel Broodthaers עושה מחווה לשניהם עם הטאוטולוגיה  :
"Ceci N'est Pas Une Oeuvre d'Art" –  "This Is Not a Work of Art" – שהיא סוג של ופרודיה של השפה.
בשביל טרופו "  -  השקר אצל הילד הוא כפיקציה אצל האמן שמאפשרת לו להחיות עולם אבוד ולתקן קצת את העולם"
האם אמנות היא פיקציה שמרחיקה אותנו מהמציאות או מגלה לנו מציאות אחרת ?
 
 
Josyane Vanounou

שיח גלריה יתקיים ביום שבת 17.2.18 בשעה 11:30

י.ל. גורדון 29‏ ‏תל אביב-יפו