מחווה למייסדים / הפירמידה- מרכז לאמנות עכשווית

הצילומים באדיבות הפירמידה- מרכז לאמנות עכשווית

הפירמידה היא מוסד לתרבות ולאמנות עכשווית, שהוקם על ידי קבוצת אמנים בראשית שנות ה-90. לאחר למעלה מעשרים שנים של פעילות ענפה, שופץ המקום – וזוהי התערוכה הראשונה שתתקיים בו מאז החל השיפוץ לפני כחמש שנים. אריה גוראל, ראש עיריית חיפה דאז, העניק את המבנה לאמנים המייסדים – המציגים בתערוכת המחווה. את המבנה – בית ספר שהיה נטוש ועזוב שני עשורים, ללא חלונות, ללא חיבור לחשמל ולמים – הקימו אמני המרכז לתחיה, והשמישו אותו כמשכן לאמנות עכשווית. החלל הפך מרכז עבור אמנים רבים, והציגו בו בין היתר מנשה קדישמן, משה גרשוני, יאיר גרבוז, משה קופפרמן, מאיר פיצ'חדזה, יגאל תומרקין, פנחס כהן-גן ואמנים נוספים, בעשרות תערוכות יחיד ותערוכות קבוצתיות, כאשר האמנים המייסדים והאמנים החדשים בפירמידה מהווים אוצרים פעילים, ודוברים של האמנים המציגים בשטח.

הפירמידה היא מקום עבודה רב-תרבותי, משותף ומשתף, ללא מחויבות לסגנון אחד או לזרם של אמנות, שמאופיין בהכלה, בתמיכה באמנות של האחר ובאווירה של קבלה הדדית. לעומת מקומות בהם הפניה מתמקדת בצעירים בעיקר, או באמנים ותיקים בעלי שם – בפירמידה שוררת אחווה רב-גילית, המאפשרת לתמוך באמנים ותיקים וצעירים כאחד. במסגרת השיפוץ תורחב פעילות הפירמידה, כדי להפוך את החלל ואת המרכז למרחב תרבותי פעיל ומרכזי בחיפה שמעניק מרחבי עבודה ותצוגה עבור אמנים מכל קשת היצירה. שותפים לתהליך עם עיריית חיפה היו האמנים שהצטרפו לפירמידה במהלך השנים, בהם גבי בן חיים, יעקב חפץ, יעל בלבן, אורית סימן טוב וכן קבוצת Broken Fingaz, שהפכה את הפירמידה למטה פעילותם, המוכרת ברחבי העולם.

על התערוכה:

ציר התערוכה הוא האמנים ורטמן ויציב, הפעילים בפירמידה מעת הקמתה ועד היום. בעבודותיו של יציב, המוות, ההיעדר, השממה וההרס מהווים מוטיב מרכזי, וממולו, פורצת שוב ושוב הרגשיות והאינטואיטיביות של ישראל ורטמן בצבעי יסוד חזקים. ורטמן ממציא בכל רגע מחדש את הציור, ללא רפרנס, וללא יחס אל מסורת או מחויבות לנושא מסויים, ואינו מתכתב עם הטענה המודרניסטית של "אמנות לשם אמנות".

יעקב דורצ'ין חתן פרס ישראל מציג סדרת פסלים מברזל חלוד, המייצגים דימוי מפרש, או מלאך – דימוי חוזר בעבודתו של דורצ'ין, המתואר בדרך כלל ביחס של קירבה מרוחקת עם הדמויות האנושיות, מהן נמנע דורצ'ין בעבודתו. הפסלים מייצרים יחסי גודל ומרחב המתכתבים עם הגוף האנושי, אך יוצרים גם חוויה של אל-חומריות מפתיעה בעוצמתה.

אברהם אילת מציג סדרת של חלקי קרטונים וחומרים פשוטים מחוברים בצורות יצירתיות, הבונות בתוך עצמן חיות מוזרות, שאינן ניתנות לזיהוי או לסיווג בסוג או במין מוכר.

מעבודותיו של מורל דרפלר ז"ל, שנהרג בפיגוע בנהריה בשנת 2001, תוצג סדרת דיוקן בשחור לבן ובגודל בינוני, היוצאת מהתבוננות מעמיקה בפניהם של חברים, אותם "לש בעצמה רבה וכייר אל תוכם איכות פיסולית", כפי שכתב מיכה בר עם, שאצר את תערוכת היחיד של דרפלר במוזיאון תל אביב לאמנות