תערוכות > ריקוד של שפיות

שיתוף התערוכה:

ריקוד של שפיות / גלריית השלום מרכז אמנות משותף

12/11/2016 עד ה-31/12/2016

ריקוד של שפיות - מבט עכשווי אל מציאויות מורכבות
התערוכה מציגה גוף עבודות של בוגרי מוסדות אמנות בישראל, ביניהם: בית ספר אורנים, אוניברסיטת חיפה, בית הספר מנשר לאמנות, בצלאל- האקדמיה לעיצוב ואמנות ירושלים, המדרשה- בית ברל, המכון לאמנויות המכללה האקדמית תל חי, המרכז האקדמי ויצו חיפה.
בימים אלו, אחת מן האפשרויות העיקריות לתקווה היא הפניית את הזרקור אל תפיסת עולמם של אמנים צעירים, השייכים בדורם לדור ההנהגה הבא, היכולים להוות סמן דרך משמעותי בשדה האמנות ולהיות הקול הבא; זה שגדל במציאות ובזמנים של 20-30 השנים האחרונות כאן בישראל.

התערוכה 'ריקוד של שפיות' דנה בצורך שלנו לנוע מתוך המציאות הקיימת, בכמיהה העזה לרקוד במקום להיאבק וליצור מציאות אחת מכילה. מציאות אחת גם אם היא מורכבת,  טובה מן ההכרח לחיות מציאויות מרובות המקיימות אין סוף סתירות פנימיות. התערוכה מביאה את ריקוד המרקדים של אלו המתעקשים למצוא אי של שפיות, מגדלור, מגדל של אור שניתן לנוע אליו.
התערוכה בוחנת תפיסות, יצירות ומהלכים אמנותיים בולטים בקרב בוגרים אשר מיקדו את עבודותיהם בנושאי הגדרה עצמית, זהות, תפיסה או ביקורת חברתית, והגדרת האנושי המשותף.
גוף התערוכה בנוי כגוף המקיים בתוכו 3 רבדים:
הראשון, ראייה אישית, ספציפית, פרטית היכולה להיגזר אל הרחב.
השני, ראייה מערכתית חברתית של יחסי כוח (בין המערכת ליחיד או בין קבוצה לקבוצה קרי: גברים ונשים).
השלישי, ראיית האנושי המשותף המצוי מעל לכל הגדרה, חלוקה או שייכות קבוצתית מעבר לקבוצת האנושי.
אותו גוף עסוק בכל זרועותיו (העבודות) באנושי ובמצבו האנוש. בזיק כוח החיים והתקווה האפשריים ובסכנה המרחפת מעליהם. הוא מתבונן ב'עכשיו' כחתך התבוננות השולח משקפת אל העתיד ואומר את דברו.
זה הוא גוף מורכב אשר בין חלקיו השונים (גם אם מתקיימים האחד לצד השני ובונים יחדיו גוף אחד) מתקיים מתח תמידי; מתח בין מבט ביקורתי על הקיים שמטרתו לפרק (את אותו קיים) לבין הניסיון העיקש לבנות זהות, לבין האתנחתא המתקבלת באפשרות לנוח לרגעים בצל האנושי המשותף. דרך זו סוללת אפשרות לבנייה משותפת מתוך שונות. הרכבה מתוך ריבוי.
היחס המגדרי בתערוכה הוא 100:0 ניתן להקיש מכך את היותה תערוכה נשית. אך היא כזו בתולדה ולא כפרי מחשבה מכוונת. היא מכירה בעצמה כבעלת מאפיינים נשיים. היא תערוכה של אמנות שנוצרה בידי נשים. האם היא אמנות נשית? או האם אמנות הנוצרת בידי נשים יש בה מאפיינים בולטים יותר המצביעים על הכמיהה למשותף? שאלות פתוחות.


מיקום - גלריית השלום מרכז אמנות משותף
גבעת חביבה


זמנים - 12/11/2016 עד ה-31/12/2016

פתיחת התערוכה - 12/11/2016, שעה - 11:30


התכנים המופיעים באתר ובפרטי תערוכה זאת הינם מטעם הגופים המפרסמים ובאחריותם.








כל הזכויות שמורות ל - artbeat.co.il © מרחב לאמנות ו- אומנות ישראלית


||