"לשוחח עם משה שק" / בית בנימיני

'לשוחח עם משה שק'

פתיחה | יום חמישי | 11.8.16 | 19:30

נעילה | יום שבת | 24.9.16 | 14:00

אוצרת | שלומית באומן 

סיור בתערוכה,הקרנת הסרט "אבוא במחילות" ומפגש עם הבמאית |יום שני | 5.9.16 | 19:00

משתתפים | יונתן אופק, הילה בן ארי, אהרל'ה בן אריה,טל גור, גלי גרינשפן, דורי זנגר שכטל, מגדלנה חפץ, טל מור סיני, ארז פנה נאבי, דנה פלמון, רינה קמחי, נועם רבינוביץ', אב?י שק, נצה בר, משה שק

משה שק המכונה ג'וק (1936-2011) מייצג את הכמיהה אל המקומי. גוף יצירתו הרחב נטוע עמוק בתרבות חומרית קדומה, בהערכה עצומה לבעלי מלאכה מקומיים פלסטינים המפגינים מומחיות וירטואוזית בכול חומר. שק למד אצל רודי להמן (1903-1977) ובהמשך שימש אצלו כשוליה. ההגירה רבת התלאות מפולין (דרך סיביר ובוכרה) לא עמעמה את חושיו ביחס למקום: .... "כן, אני מזמושץ ולא מכנען, אבל נקלעתי לפה, למין אווירה שיש בה אמירה ואינני יכול להישאר חירש לאמירה הזו." (מתוך "משה שק: אל המערות", גדעון עפרת).
זיקתו של שק ל"כנענים", תנועה תרבותית שפעלה משנות ה-40 אשר ביקשה ליצור תרבות חדשה הממשיכה את התרבויות הקדומות מהכנענים התנכיים ואילך, השפיעה מאוד על השפה החומרית צורנית של יצירתו.

שק היה אמן ומחנך. תלמידיו הרבים הושפעו מדרכו, ביניהם אמנים פעילים, יוצרים כמו גם ילדים מקיבוץ בית ניר בו חי ויצר. יצירתו של שק בוחנת באומץ את זיקתו למקום באמצעות דואליות בין הארכאי לעכשווי, בין האישי לאוניברסאלי. ה"מקום" מציף את שק בחומרים, במסורות חומריות, בכלי עבודה מקומיים, בבעלי חיים מקומיים, בתחושה, בצליל ובריח. ביצירתו מנסה שק לגשר בין האתוס הישראלי ושאלת קיומנו במקום הזה, לבין החוויה החושית והשפה אישית של האינדיבידואל.

החומר אצלו קודם למילה. הוא כביכול ממלא חוסר וחסך המתקיימים בתוך עולם של ייצוגים מתחלפים במהירות גבוהה ובמרחב ההופך ליותר ויותר ורבלי.

בתערוכה מוצגים 9 אובייקטים של משה שק מתוך הסדרה "צלמים", אשר הוצגו במוזיאון הפתוח תפן (חלקם עדיין מוצגים קבע במרחב הפתוח של אזור התעשייה). אובייקטים אלו הם מעין טוטמים, ספק צורות מופשטות, ספק חיות, ספק כלי עבודה. הטוטמים הם אובייקטים אינטואיטיביים ומחושבים, הפועלים כיחידות עצמאיות אך גם יוצרים מערכת של יחסים ביניהם (גלריה תחתונה).
לצדו של שק (בגלריה העליונה) מוצגות עבודות של 12 יוצרים אמנים ומעצבים, המתכתבים במודע ולא במודע עם עבודתו. עבודות אלו בוחנות את המרחב המקומי מתוך נקודות מבט שונות ומגוונות המתייחסות לגיל, מגדר, חומר מקומי, DNA תרבותי והגירה. התערוכה איננה מתיימרת להקיף את מכלול יצירתו הענפה והייחודית של שק, אלא לבחון את המושג "מקומיות" אצל יוצרים מדיסציפלינות שונות המשיקים באופנים שונים ליחסים בין חומר, צורה ומקום.