מבחר יצירות מאוסף איזאבל וייס ז''ל (1945-2014) / גלריית בית סילבר28/07/2016 עד ה-28/08/2016
האמנית איזאבל וייס נולדה בצרפת, 1945. סיימה לימודים בפאריז עם תואר שני בפסיכולוגיה קלינית. למדה אמנות חזותית בסטודיו לאמנות בפאריז. עלתה לישראל בשנת 1972. נפטרה בטרם עת בתאריך 27.7.2014
איזאבל החלה לצייר כבר בגיל העשרה ומתחילת דרכה הפגינה שליטה גבוהה בשימוש בצבע.
בתערוכה מוצגות יצירות מאוסף גדול של האמנית ז"ל.
היא אהבה לצייר חלונות פרחים ונופים בעיקר כאלה שניבטו מהחלון. היא צמצמה חלקי נוף ו"התבייתה" בנקודות שמן הסתם קרצו לה. בעבודותיה ניתן לשער את אהבתה הרבה למושג "בית" והפרטים שנלווים אליו כמו פרטי ריהוט ושלל פרחים. פרחים בכל מקום. את הפרחים היא הצמידה לגגות, לשולחנות, לגינות ובמרחב הגדול של הטבע שכל כך אהבה.
במספר יצירות שולט הצבע השחור. ביומיום ובתפיסה אינטואיטיבית הצבע השחור מגדיר קדרות וחושך או העדר חום ואור, מעורר לרוב קונוטציות שליליות, מקושר לעיתים למוות, לכוחות אפלים, לנסתר ולעל-טבעי. בדיעבד יתכן כי היא השתמשה בצבע השחור כדי להביע את סערת נפשה, מאחר והיתה ידועה כאישה מופנמת, שלא הראתה ולא גילתה את המסתתר בתוכה.
היא הציגה לאורך השנים בתערוכות יחיד ובתערוכות קבוצתיות רבות בארץ ובעולם, ביניהן:
גלריה אלון, ירושלים, 1982
בית האמנים ירושלים 1987
גלריה דבל, ירושלים 1989
דל בלו ארט גלריה, טורונטו - קנדה 1990
"הנשר של ניס", צרפת 1992
תאטרון ירושלים 1997
גלרית עיריית ירושלים 1998
טסאלוניקי, יוון (יונסקו) 1997
בית האומנים ירושלים 2000
תערוכה בינלאומית, בוקרסט 2002
גלרית עופרה 2004
גלריה עין הוד 2009
גלריה עמליה ארבל 2015
מדבריה: "נוכחתי לדעת כמה הציור מצריך בנייה וכמה היה יכול להינתן בחינם לו רק היה רגשי".
יצחק וייס, בעלה מספר שהכירו כשהייתה בת 17. הוא התרשם מהתייחסותה לעולם האמנות כ"מטפיזית". היא אף כתבה לו אז ש"לצייר - זו מצווה". לא במובן הדתי המקובל אלא מעין דחף קוסמולוגי. לכן גם ציוריה ביטאו סינטזה של רכות רחוקה מכל מתקתקות מחד ושל עוצמה אדירה מאידך. יצחק מספר על היותה ביקורתית ליצירותיה וגם כשהאמין שיצירותיה ראויות להיות מוצגות במוזיאונים וחלק איתה את מחשבותיו - היא הייתה מגיבה בביטול בצניעותה הרבה.
רפי הבן מונה את מעלותיה של אמו שבזכותן רבים ממכריה העריכו את אישיותה הנדירה.
עדינות מתוך אצילות נפש, רגישות לזולת ולצרכיו ויכולת ההקשבה.
היתה באיזאבל היכולת לזהות סיטואציות רגשיות ונפשיות אצל האחר, האמפתיות כלפי הזולת וביטול עצמה. רפי מספר כי זיהה רק לאחר מותה את גדולתה להעמיד את האחר תמיד לפני כל דבר. לעומת זאת ידעה להסתיר סערות נפשה. תכונת ההקשבה היוותה מתת אל. בני שיחה ידעו שעבורם הכתף שלה תמיד שמורה. היא הייתה שם עבור כל מי שבחר לשפוך את ליבו. התכונות הללו באו לידי ביטוי גם באמא האמנית. את העדינות בציורים, בהם רפי ראה את העוצמה. הרגישות לפרטים הקטנים בחיי היום יום שעל פניו נראים בנאליים, נבעה מיכולת "ההקשבה העמוקה שלה" לסובב אותה. רפי מגלה שאמו לא תמיד חתמה על הציורים שלה. זה נבע ככל הנראה בגלל שגם בעולם האומנות של אמא - היצירה הייתה העיקר ולא היוצרת.
קלרה הבת מציינת את אצילותה וטוב ליבה של האם. את היותה כל כך מפנקת ומכבדת, אופטימית ומנחמת. את יופייה, את האסטטיות בבחירת בגדיה וטוב טעמה.
אמה הכירה אמנים מתקופות שונות ונהגה לבקר בתערוכות בארץ ובעולם.
היתה טבועה בה תודעה יהודית עמוקה. כתלמידה של "מניטו" (הרב ליאון אשכנזי), הפנימה מאד את עקרי תורתו.לא הבדילה בין דתיים לחילונים. נהגה להעביר את חשיבות עניין קבלת האחר. כולם יהודים וכל אחד לוקח חלק ביהדותו. קלרה מספרת שאמה נולדה מספר חודשים לפני סיום השואה. סבתה נעצרה ונלקחה מול אמה ואחותה למחנה דרנסי. משם היא נשלחה לאושוויץ מקום ממנו לא חזרה. איזאבל גדלה עם הסיפור הנורא, עם הזעזוע והעצב - מה שהותיר בה חותם עמוק.
לדבריה של קלרה - הציור אצל אימא היה משהו מאד פרטי. כשציירה בסטודיו שלה היא התבודדה, מן הסתם שפכה שם את צפונות ליבה כי בעצם כמעט אף אחד לא ראה אותה מציירת.
אוריאל בנה מספר מה בחרה המשפחה לחקוק על מצבת אמו ז"ל:
צאצאית הרב החסיד ר' רפאל מברשד זצוק"ל
אשה אצילה אשר קיימה הלכה למעשה
הווי דן כל אדם לכף זכות
הווי מקבל כל אדם בסבר פנים יפות
ומעל הכל עין טובה ולב טוב
את העין הטובה שהיתה לאמו הוא מסביר גם דרך ציורי החלונות שלה:
"החלון הזה שממנו היא משקיפה על הנוף, על רעיונות, על אנשים, בפתיחות מוחלטת, ובקבלה של כל אחד באשר הוא, מסמל אותה יותר מכל."
איזאבל וייס,
היה לי הכבוד והעונג להציג אוסף של אמנית יקרה ואישה נדירה שהיית.
בחרתי להביא את דברי המשפחה הקרובה והאהובה שלך כי רק הם ידעו לספר ורק מהם למדתי מי היית.
אני מודה למשפחת וייס שהעניקה לי את הכבוד לצאת למסע של זיכרון דרך צילומים ועבודות, דרך מילים וסיפורים שקראתי ולהציג קומץ קטן ומובחר מתוך אוסף ענק של יצירותייך.
לורי פשניצה אוצרת התערוכה
מיקום - גלריית בית סילבר
דרך אבא הלל סילבר 7, מתחם הבורסה, רמת גן. הכניסה חופשית כל השבוע בין השעות 8:00-21:00
זמנים - 28/07/2016 עד ה-28/08/2016
פתיחת התערוכה - 21/07/2016
|
