תערוכות > תהל מאור - Away from home
תהל מאור - Away from home / ארטמיסיה - גלריה לאמנות נשים14/05/2016 עד ה-31/05/2016# 5 _January 2016 Away from home בחודש מאי ארטמיסיה גאה לארח בחדר שבקומה השנייה את האמנית תהל מאור, בתערוכה שפתוחה לכל המשפחה. תהל היא בוגרת המחלקה לאמנות בקלישר שחיה ויוצרת בתל אביב, ועוסקת בעיקר בציורי אקוורל. היצירה שלה נמצאת על קו התפר שבין אמנות לאיור, ובכך מהווה חלק מתנועה הולכת וגוברת של נוכחות נשית דומיננטית בתחום האיור, שמביאה עמה גם שינויים סגנוניים ותוכניים. בלב החדר של תהל ובבסיס המוטיבים המרכזיים שביצירתה מצויה החוויה הנוסטלגית. "נוסטלגיה", המתורגמת לעברית בתור "רפקת", היא ההתרפקות על זכרונות העבר מתוך אידיאליזציה שלו. כשהוגדרה לראשונה במאה הקודמת, הנוסטלגיה תוארה כמחלה שחיילים לוקים בה, כזו הממלאה אותם רצון עז לשוב הביתה – ואמנם הנוסטלגיה מופנית על פי רוב אל תקופת הילדות, אל הבית בו גדלנו, אל החפצים והרגעים שהקיפו אותנו. התייחסותה של תהל אל הנוסטלגיה אינה כזו הנובעת מתוך אמונה נאיבית לגבי מה שאכן התקיים בעבר במציאות, אלא דווקא מתוך אהבה וסקרנות למה שבהגדרתו ובמהותו הינו מראש בלתי מושג. תהל עושה בציורים שלה שימוש בסמלים שהתקבעו כנוסטלגיים באופן כמעט אוניברסלי, כאלה שהמקור שלהם הוא בדרך כלל בראשית שנות העשרים, בתקופה שטרום מלחמת העולם הראשונה. ה"בל אפוק" (העידן היפה), צעצועי פח, חישוקי צעצוע, סוסי נדנדה, שבשבות, שמלות מעומלנות ונעלי שרוכים עם גרבים לבנות. מדוע אלה הפכו להיות סמני געגוע וילדות בעוד שעבור רובנו הם כלל לא נכחו בשנים בהן התעצבנו? האם הסיבה לכך קשורה במיקומם על רצף הזמן "ברגע לפני" שהכל השתבש ונשבר, והעולם הפך מקום מפחיד ומאיים? אנו מביטים אל העבר הבטוח הזה, או אל פנטזיית העבר, כאל מקום בו לא דאגנו עדיין. כאל זמן בו לא היה זה מתפקידנו להיות האחראיים. לעיתים אנחנו מרגישים את הכמיהה החזקה ואת המרחק מהבית המוגן דווקא בזמן שאנחנו נמצאים בו עצמו. לפתע הוא נראה לנו מרוקן ממה שנדמה שזכרנו בו. זוהי החוויה אליה מזמינה תהל את אורחי התערוכה שלה, "Away From Home". בכדי לדון בגעגועים ובילדות תהל תנכיח בחלל משהו מילדותה שלה. את הבית של סבתא, בית בריטי-פולני בו הצו המרכזי הינו "אסור לגעת". באותו בית היו ויטרינות זכוכית שאין להתקרב אליהן, ספות שלא יושבים עליהן, שעונים שאיש לא מכוון אותם. תהל מספרת כי רק במרפסת של סבתה היה מצוי מתחם ילדים ובו כמה צעצועים ישנים וספרים שרק בהם היה מותר לשחק. דווקא מתוך המפגש עם עולם של פלאות שניתן לראותו אך לעולם לא להפכו לשלה, לעולם לא להכנס באמת בשעריו, למדה תהל על הפער שהופך כל דבר למרגש יותר, על האופן בו הבלתי מושג לנצח יהיה פלאי ומעניין יותר.
התערוכה תשלב בין ציוריה של תהל לבין עבודות מיצב שיצמחו מתוכם אל החלל ותתקיים בפער שבין חלום פלסטי, דו ממדי, שטוח, לבין מציאות. בנוסף, חלל הגלריה כולו יתמלא ערגה לרגעים ומקומות שאינם עוד, ובכך יקיים את דיאלוג הגעגוע עם חדרה של תהל, ויהפוך להיות אותו הבית שבו החדר הזה מסתתר, כמו בעליית גג קטנה. 14.5.2016 - בואו להזכר ולהתגעגע בערב הפתיחה ביום שבת, 18:30. 16.5.2016 - שיח גלריה עם תהל ביום חמישי, 19:00.
בחודשי הפעילות הקרובים מוצגות עבודות של האמניות: אביבה אורי הגר ניסימוב לילך בר עמי עינת מוגלד אור בוגן גורי הדס ניקומרוב לילך מדר עמית ברלוביץ' אורלי שלם חנה סהר ליסה פרא ענבר שריון איילת כרמי טליה רז מיה לנדמן קייט פריצליס אליה כהן יעל בן - דוד מיטל בר נתן רונה פרלמן אנה פרומצ'נקו יערה אורן מיכל אורגיל רייצ'ל אילן ג'ניפר אבסירה לאה ניקל מעיין טולדנו רקפת וינר עומר גפן רפאלי לאה שבדרון משאת בילו - איסלר שיר מורן דינה יקרסון לוסי אלקויטי נעה גינזבורג שרון רשבם פרופ דניאל פלדהקר ליאת איתן נתלי יצחקוב תהל מאור דפנה אלון לילי כהן פרח-יה עדי ארגוב מיקום - ארטמיסיה - גלריה לאמנות נשים פתיחה ביום שבת 14.5.2016 שעה 18:30, אברבנל 31, פלורנטין, תל אביב. זמנים - 14/05/2016 עד ה-31/05/2016 פתיחת התערוכה - 14/05/2016, שעה - 18:30 קישור - https://www.facebook.com/Artemisiagallery/ |
||