בחזרה לחוף / גלריה זימאק

יונתן גולדמן | בחזרה לחוף
אוצר: ירון הרמתי

עבודותיו של האמן יונתן גולדמן משחקות על הקו הדק שבין מדע לאמנות ובין דמיון למציאות. תוך התבוננות וחקירה מתמדת, הוא נותן למאורעות המתרחשים בסטודיו להוביל אותו אל מקומות חדשים וכך למעשה מאפשר ליצירותיו לעבור תהליך של טרנספורמציה, או כפי שהאמן מכנה אותו – אבולוציה. התערוכה בחזרה לחוף פורסת את התהליך האבולוציוני בעבודותיו של גולדמן דרך הצגת עבודות נבחרות מפרויקטים קודמים לצד עבודות חדשות.

הפרויקט הראשון בהשתלשלות האירועים היא התערוכה L.A.N.D, שהוצגה במוזיאון וילפריד בקיבוץ הזורע וחקרה את הקשר שמתקיים בין סאונד לצורה וחומר. בתערוכה יצר גולדמן מיצב של מעבדה לגידול היבשות האלטרנטיביות, ?ההרים הצפים? - רעיון שהתחיל משרבוט בספר הסקיצות והתפתח לפרויקט שלם שמשמש כנקודת המוצא ליצירותיו השונות. המיצב מדמה אסתטיקה של מעבדה, אך בשונה מהאסוציאציה הראשונית שמתעוררת כאשר חושבים על סביבת המחקר, כאן מדובר במעבדה לגידול אלטרנטיבות קיום חדשות. כלומר, זוהי מעבדה לגידול ?עוברי הרים? שיום אחד יגדלו ויתפתחו ויהפכו להרים צפים שעליהם ניתן יהיה לקיים חיים אלטרנטיביים לחיים שאנחנו מקיימים.

הפרויקט הבא שעליו עבד גולדמן הוא הגבול המערבי שמקפל בתוכו את הרובד הרעיוני של המעבדה לגידול הרים צפים. בעוד שהפרויקט הראשון התקיים בגבולות המעבדה, בפרויקט השני יצא האמן לשטח ושילב בין תפקיד השורד לתפקיד המדען, במסע ימי על גבי רפסודה שבנה בסטודיו במשך מספר חודשים. המסע נערך לאורכו של קו החוף של ישראל – גבולה המערבי של המדינה. בזמן המסע מימש גולדמן את חזונו ושתל את עוברי ההרים שגידל במעבדתו בקרקעית הים, מתוך תקווה שיצמחו ויבקעו אל מעל לפני הים ויצרו ממדי קיום חדשים. המסע הימי תועד בעבודת הווידאו הגבול המערבי,  שנעה על הציר שבין תיעוד פעולתו של האמן לעבודת וידאו שמגוללת את סיפורו הבדיוני של שורד-מדען המנסה לגדל יבשות אלטרנטיביות שעליהן נוכל להתחיל חיים מחדש.

לצד הפעולות המעבדתיות אשר ביצע בים במהלך המסע, בפרויקט ביצע גולדמן גם פעולות הישרדותיות ופעולות ניווט על גבי מפות ימיות של הארץ. אלו עוררו אצלו עניין במפות ישראל ובגבולותיה, אך בשונה מהשיח הקונבנציונאלי על אודות גבולות, גולדמן מעוניין להתמקד דווקא בגבולה המערבי של המדינה – קו שרירותי שמפריד בין ים ליבשה. בהיותו הגבול היחיד שאינו מעשה אדם כי אם גבול גיאוגרפי, הגבול המערבי של ישראל נשמט מן השיח הציבורי. למעשה, זו אחת הנקודות שמשכו את האמן להתעכב עליו ולבדוק את האפשרות למצוא דווקא דרכו אלטרנטיבות להבנת המושג "גבול". גולדמן מטפל במפות בעזרת חומרים שונים שמביאים לכדי טשטוש הפרטים שמופיעים על המפה עצמה. בתהליך זה הוא משאיר זיכרון מעומעם לאותם גבולות ומשנה את תפקידה של המפה מאובייקט להתמצאות למצע ציור שמנכיח את החומריות של המסע ולא את השטח וגבולותיו.

שמה של התערוכה הנוכחית, בחזרה לחוף, ממחיש את המצב הנוכחי שבו נמצא האמן. זהו שלב אחד אחרי המסע בים, שבו חזר לחוף, הסיק מסקנות והעלה תובנות חדשות. התערוכה כוללת את שלושת הגלגולים של יצירתו של גולדמן ופורסת אבולוציה של רעיון דרך תהליך היצירה. זהו תהליך שהחל בבחינת הקשר בין סאונד לצורה. הוליד את דימוי ההרים הצפים. התפתח לרעיון המעבדה לגידול יבשות חדשות, והתגלגל ליציאה למסע ימי על גבי רפסודה ומשם בחזרה למושג הגבול ולעיסוק חדש במפות של ישראל.  התערוכה מספקת הזדמנות נדירה לחוות את מהלכו של האמן בהקשרו המלא, ומאפשרת כניסה לתוך תהליך החקירה שלו, מסע של רעיונות ומחשבות אשר החל עם סיום לימודיו לפני שלוש שנים ועודנו ממשיך היום.

טקסט: בר גורן