תופעת העדר / הגלריה העליונה-בית האופרה תל אביב

אוצר: אודי רוזנויין

גדעון סער – תופעת העדר

 בביקורי האחרון בניו יורק יצאתי לסיור גלריות, ככל שעברתי יותר גלריות התאספה תחושה שכל האמנים מציירים בסגנון מאד דומה. אף שאין סגנון ציור אחיד מקובל, נראה היה לי שכולם מעתיקים מכולם ומכאן נוצר אצלי דימוי 'העדר'. בדיקה בוקיפדיה מצאה "צורך בהשתייכות לקבוצה שנשאר בנו וגורם לנו להעתיק התנהגות, לבוש וכו". בעקבות כך התחלתי לצייר את "בית החרושת ליצירות אמנות". מרגע שהאמנים מתחילים להעתיק אחד מהשני הם הופכים לעדר אנדרואידים, כמשל למכונות עם בינה זהה.

תוך כדי יצירת סדרת העבודות, מבלי משים האנדרואידים משתנים בכל ציור ומעתקים התנהגות אנושית ולבוש, בציור הראשון הם רובוטים ערומים ולקראת הציור האחרון בסדרה הם לבושים ומחקים תנועות אנושיות.

היכולת של מכונות להגיע לעמדת יתרון על המין האנושי היא פועל יוצא של פיתוח אינטליגנציה מלאכותית, הרובוטים האינטליגנטים ימשיכו לבנות רובוטים אינטליגנטים יותר , בני האדם יישארו מאחור.

בציור האחרון בסדרה אני מתאר עתיד בו יתכן מצב בו אנדרואידים עם צורה אנושית שאינם מוגבלים בתקופת חיים יחליפו את המין האנושי. מבקר שיגיע מהחלל יראה על פניו חיים נורמליים של יצורים חיים"

אני מציר בסגנון פיגורטיבי עם השפעות פוסט סוריאליסטיות. מאפייני עבודותיי מבוססים על זרם האמנות הקונצפטואלית. בציורי אני מתכתב עם מרסל דושאן שכתב שמטרת היצירה היא לתאר רעיון מושגי שעולה בראשו של האמן. תפקידו של האמן להגשים בצורה הכי מדויקת את הרעיון על גבי מצע הציור.

מלבד דושאן אני מושפע בסגנון עבודותיי מהאמנים לוסיאן פרויד, פרנסיס בייקון ווינסנט ואן גוך.