מרחבים מוגבלים / בית שמואל

דליה שגב

מרחבים מוגבלים

לאדם מגוון דרכי התייחסות לטבע. ניתן להתפעל ממנו, לשאוף להתמזג אתו וגם לפגוע בו. שלושה סוגי יחסים אלה משתקפים בתערוכתה של דליה שגב באמצעות ציורי נוף מקומי, שנעשו במגוון טכניקות.

התפעלות – משתקפת בעבודות המתמקדות בהנצחת נופים בגליל, חוף הים, הרי יהודה, בקעת הירדן, הערבה ועוד. הדגש בציורים אלה הוא על יופיים של הנופים ועל מרחב הראייה הבלתי מופר בהם.

התמזגות – באה לידי ביטוי בעבודות המתארות נופי מדבר, שדמויות נשיות נדמות כבוקעות בהם מתוך האדמה. שילוב זה, שבין אישה לנוף, יכול להתפרש כמשקף קשר אמיץ בין האמנית לבין הטבע, כממחיש את הרעיון התנכי על האדם שעוצב מעפר, וכן כמתייחס לתפיסה על פיה האדמה הינה ישות חיה המופיעה בתרבויות קדומות בהן יוצגה האדמה על ידי אלות כמו אשרה הכנענית, גאיה היוונית או טרה הרומית. בהקשר לכך כדאי להזכיר את האמן אורי ריזמן, שבחלק מציורי הנוף שלו יצר אף הוא הקבלה בין האישה לנוף, תוך חיבור בין קווי המתאר של נוף הררי לאלו של אישה שרועה.

פגיעה – מבטאת את עמדתה הביקורתית של שגב על קביעת עובדות בשטח בידי המדינה, בארץ בכלל ובירושלים (הקרובה ללבה במיוחד) בפרט. בעבודות אלה נראים נופי הישובים הערביים, ג'אבל מוכבר וצור באחר, הסמוכים לשכונת מגוריה ארנונה, מבעד לגדרות ולמכשולים, שהוצבו שם כחיץ. מבחינת שגב מסמל הדבר שיבוש של ההרמוניה הקיימת בטבע, פגיעה ברצף הנופי ובמרחב הראייה והפרדה מלאכותית בין אוכלוסיות. בעבודות משולבים מפות טופוגרפיות של האזור וגזרי עיתונים, חלקם כתובים בערבית, דבר המדגיש את הביקורת על המעשה השרירותי. באחדות מהעבודות מופיע מוטיב הגדר, המזכיר את דגם הבד ממנו עשויה הכאפייה, שמהדהד יצירות בעלות היבט פוליטי של האמן הישראלי ציבי גבע. העבודה המבטאת באופן הבוטה ביותר את פגיעתו הגסה של האדם בטבע ובבני אדם אחרים, היא ציור של נוף של?ו (שנעשה בהשראת יצירות של אמנים אנגלים קלאסיים) ועליו סימנים של צמיג רכב, שנוצרו בעקבות דריסתו המכוונת בידי האמנית.

דליה שגב, תושבת ירושלים, נולדה בחיפה וגדלה בבת ים. בצבא שירתה כשרטטת מפות בחיל המודיעין. היא בוגרת המחלקה לאמנות חזותית בבצלאל, ואת עבודותיה הציגה בתערוכות יחיד ותערוכות קבוצתיות בארץ ובחו"ל. זוהי תערוכת היחיד השישית שלה.                                           
במשך למעלה משלושים שנה עסקה שגב בחינוך לאמנות, בקרב אוכלוסיות שונות ובמגוון גילים, במשרד החינוך, בחינוך המשלים, במוזיאון ישראל ובאוניברסיטה העממית, וכיום היא מלמדת מבוגרים בסטודיו הפרטי שלה. לאחרונה העמיק הקשר שלה לטבע, בעקבות אמוני צ'י קונג (אמנות תנועה סינית עתיקה) שהיא מעבירה, ואשר נועדו לחבר את העוסקים בה לאנרגיה המאזנת והמרפאה שקיימת בטבע.

דבורה גולדברגר