גד פרנק - מכאן ומשם - פסלים וציורים / מרכז ענב לתרבות10/12/2015 עד ה-28/12/2015אוצרת: מירי קרימולובסקי גד פרנק, חבר קיבוץ יפתח, שייך לדור לוחמי תש"ח, "מלח הארץ", המשלב את אהבת הארץ, חלוציות, הגשמת הציונות, עם נפש של אמן, יוצר ורגיש. בתערוכה מציג פרנק מקבץ של פסלי עץ וציורים, מראשית תקופת יצירתו. גד פרנק מעולם לא הלך בתלם, עוד כילד מרד במסגרות בהן היה. בגיל צעיר עזב את הבית והתגייס לפלמ"ח. גם הקריירה שלו כאמן הייתה לא שגרתית, יוצאת דופן ולא צפויה. כבן להורים יוצאי גרמניה, שעלו ארצה בשנת 1933, כשהיה בן 3 שנים, הוא גדל והתחנך בארץ וכאן גם עוצבה אישיותו ודרכו האמנותית. כרבים אחרים מבני דורו הצטרף כנער להגנה ועבר בה טקסי חניכות של חישול הגוף והנפש. בהמשך התגייס לפלמ"ח במסגרת "הכשרת בית השיטה" והוצב כלוחם בחטיבת יפתח. פרנק השתתף בקרבות להגנת משמר העמק, לחם על הדרך לירושלים ובקרבות לשחרור הגליל העליון במלכיה והיה בין פורצי המצור על הנגב. אל האמנות נחשף פרנק רק בשנות החמישים לחייו, אחרי היסטוריה אישית סוערת. עד אז שימש בתפקידים שונים בקיבוצו יפתח, בו בחר לחיות ולהקים את ביתו. "כמי שמחובר לזמן ולמקום ועל אף שאינו יליד המקום, שורשיותו היא חלק בלתי נפרד מסגנון יצירתו ומהכוח המוביל את יצירתו. על אף שהוא מחשיב עצמו כפסל אין ספק שיד האמן ניכרת גם בציוריו. במשך שנים רבות צייר פרנק אינספור ציורים בעיקר רישומים בעפרונות, טושים, צבעי מים וצבעי פסטל." כותבת קרימולובסקי, במאמרה לתערוכה. פרנק מוכר בעיקר כפסל היוצר באבן (תערוכה מקפת מיצירות האבן שלו הוצגה ובהצלחה רבה, בגלריה מונטיפיורי (מרץ 2014), אותה אצר חגי שגב), אך היצירה והסיפורים השזורים בה "נולדים" אצל פרנק גם בפסלי העץ שלו ובציורים. כותבת קרימולובסקי. ביתו, שבקיבוץ יפתח, מלא בציורים שמהווים כמעט דפי יומן, מעין רפורטאז'ה לחוויות, אנשים ונופים שיחד יוצרים מעין יומן חיים. ציורי הפסטל שצייר בשנות השמונים הם אטיודים, שבהם פסגת החרמון ניבטת כמעט כמו הר פוג'י בציורים יפנים. מתחת להר פרות רועות באחו, עצים וכתמי צבע שהם גגות בתי הקיבוץ. בציוריו אלה משכיל פרנק ליצור אווירה מיוחדת ונדמה שאפשר דרכם לחוש מזג אוויר, ואולי אף מצב רוח. ציורים רבים באוסף האמן מתייחסים לראשית הדרך: אוהלים לפני בתים, בתים קטנים עם רעפים, דמותם של השומרים המציצים מתחת לאוהלים הקטנים. הסגנון של הציורים המהירים הוא סגנון לירי, קו ירוק מסמל את ההר ושני לוחמים לבושים ירוק בקדמת התמונה. אין האמן מצייר את פניהם זהו לא דיוקן כי אם אב טיפוס - דמותו של העומד על המשמרת ודמותה של ה"חברותא", אותה קבוצה של אנשים המתקבצים יחד כגוש אחד למטרה אחת. מוסיפה קרימולובסקי, במאמרה לתערוכה. סדרה מרגשת אשר תוצג בתערוכה היא זו של רישומי שחור לבן: רישומי לוחמים. פרק זה משתלב היטב במגמת הציירים של התקופה. אף שגד פרנק מצייר ציורים אלה ברטרוספקטיבה של מספר שנים, נדמה שהאווירה עליה מדבר גוטמן בסיפוריו, עוברת כחוט השני גם ביצירתו של פרנק. פסלי העץ של פרנק נדמים לעתים כבעלי אידיאולוגיה דומה לפסלי הבזלת של דוד פיין (חבר קיבוץ מעין ברוך, שהיה מורו הראשון לפיסול). דמויות דמוניות, נשים ובעלי חיים מאכלסים את "משפחת" פסלי העץ של פרנק. דווקא כאן כשהוא בורא מתוך העץ שלפניו, קמים ועולים חלומות ומחשבות על הדברים הנסתרים מהעין. הוא מחבר חיבורים שאינם במציאות, חיות ואנשים, טבע ואדם. בחלק מפסליו שב פרנק לנושאים של תולדות האמנות, כמו בסדרת הנשים שיצר, גם כאן נדמה שהנשים צומחות מן העץ והן חלק בלתי נפרד ממנו. לעיתים, כמו בפסל טורסו נשי יפהפה, הן, הן העץ עצמו. על פי הטיפול בגוף האישה בפסל זה, נראה כי פרנק מדמה את האישה לטבע היפה מכל - "לאמא אדמה". פסל זה מזכיר במעט גם את פסלי הפריון העתיקים. נדמה כי דווקא בעבודות העץ מצליח פרנק לומר דברים לא פשוטים, אמירות אלגוריות על חייו של האדם באשר הוא. כותבת קרימולובסקי. עיצוב הפסלים של פרנק נובע מעיצוב הרגש הפורץ והיצר המפעפע בו. הוא מצליח לגלף בעץ את התחושות והיצרים שגועשים בגופו פנימה ולהעניק להם ביטוי צורני. ואלה עוברים ולובשים צורה חדשה, כזו שגם הציבור יכול לראות ולהכיר, ואולי אף להזדהות עמם: "תעשה מה שהאינסטינקטים שלך דוחפים אותך לעשות," הוא אומר. נדמה כי פרנק רואה בגזע העץ הבתולי, בצורתו הגולמית, דבר-מה שאנו הצופים איננו יכולים לגלות בו מבעוד מועד. חזיונות החלומות, הסוריאליסטיים שלו, הם חזיונות יחידאיים, שרק בעל חלומות ודמיונות פרועים כמותו, יכול לצקת בהם צורה ותוכן באופן כה משכנע. מיקום - מרכז ענב לתרבות אבן גבירול 71 , תל אביב, טל': 03-5217763.
שעות הביקור: ימים א'-ה', בשעות: 9:00-15:30, ובערבים, בשעות הפעילות של המרכז. זמנים - 10/12/2015 עד ה-28/12/2015 פתיחת התערוכה - 10/12/2015 מרכז ענב לתרבות, ביום ה' , 10.12.15, נר רביעי של חנוכה, בשעה 19:00. |