אותו ואת בנו / סינמטק ירושלים

מישל עמרם, שוזר פרחים במקצועו, לשעבר שליח מטעם המוסד, מציג תערוכת תמונות משותפת עם אביו המנוח- רוברט חי (Roberdhay) שהיה ממקימי תנועת ה-"Lettrisme" (האותיות) בפריס, שלאחר מלחמת עולם השנייה

ביום שלישי 3 בנובמבר בסינמטק ירושלים, תיפתח "אותו ואת בנו" - תערוכת תמונות שמן וטכניקה מעורבת,  פרי יצירתם של אב ובנו: Roberdhay ז"ל ובנו מישל עמרם. בתערוכה יוצגו במהלך חודש נובמבר כשישים יצירות, שצוירו מלפני מלחמת העולם השנייה ועד ימינו, בסגנון ה-Lettrisme אותיו?ת - תנועה פלסטית אבסטרקטית, המשתמשת בצירופי אותיות כרקע, או כמוטיב מרכזי ביצירה. Roberdhay  נולד ב-1917 באלג'יריה הצרפתית והתפרנס מציור סצנות תנכיות. במלחמת העולם השנייה גויס לצבא הצרפתי ובהמשך נכלא במחנה עבודה  בעקבות יהדותו.

בתום המלחמה עבר לפריס ושם בפגישה בבית תמחוי עם הציירים איזידור גולדשטיין וגבריאל פומרנץ, הם הקימו את ה-Lettrisme תנועה שהכריזה על עצמה כמחוללת שינוי באומנות, בתרבות, בפילוסופיות ובמדעים. מקורות התנועה בהשפעות מעולם הקבלה והמיסטיקה והיא משלבת צירופי אותיות לטיניות ועבריות, סימנים ברקע הציורים, או כאובייקטים מרכזיים בהם. התנועה לא זכתה להערכה בתקופה זו, אלא אף "זכתה" לחוסר פרגון ולגלוג מצד המבקרים.

אבחון מוקדם של שיתוק בפנים כתוצאה בשימוש במדללי צבע הוביל את Roberdhay לעבוד בדיו וליצור קולאז'ים והדפסים. דמויות נשיות תפסו מקום מרכזי ביצירותיו המתאפיינות במידה רבה של אבסטרקטיות לצד מוטיבים חוזרים של היקום, בעלי חיים, דואליות המחפשת יחוד וקשר, ועוד.  הוא נפטר בשנת 1993 כשבעיזבונו נותרו כ-1,200 תמונות ו-4,000 רישומי דיו, אותם שומר  בנו מישל עמרם.

עמרם עצמו, נולד בצרפת בשנת 1950, היה חניך בתנועת הנוער בני עקיבא. הוא מספר כי נהג לצייר ולהציג על קירות סניף התנועה בפריז ציורים גדולים, עד שיום אחד יצירה העוסקת בשואה הביאה לסגירת הסניף  ע"י התנועה עד לאחסונה, כדי למנוע מהילדים את המפגש הקודר עם השואה. בשנות השבעים הוא היה לתקופה מסוימת, שליח מטעם המוסד ליהודים ברוסיה, שם במסווה של תיירים ביחד עם רעייתו, נהגו לפגוש יהודים במוסקבה ולספר להם על ישראל. "היהודים היו המומים שניתן להביע עמדה השונה מהעמדה הרשמית" הוא מספר ומוסיף  "גם בתחום האומנות הם היו מופתעים, שניתן ליצור לא רק אומנות מרקסיסטית מגויסת".

 בשנות השמונים עלה עמרם לישראל ופתח חנות פרחים בגבעת שאול בירושלים. בגלריה שבקומה השנייה המשמשת כסטודיו, מאוחסנות התמונות של אביו. בשנים האחרונות הוא מחלק את זמנו בין שזירת פרחים בקומת הרחוב לבין קומת הגלריה, לאהבת חייו הציור ושילוב החומר לרוח. לדבריו, במידה רבה מטרת התערוכה היא רטרוספקטיבה, ולהעניק לאביו המנוח את ההכרה לה לא זכה בחייו. "אבא הקים בפריס את ה-Lettrisme שכאמור זכתה ללגלוג מצד המבקרים. היום המצב שונה ואומנים רבים בארץ ובעולם יצרים בסגנון האותיות". מבחינת עמרם,  מדובר ב"תיקון עוול היסטורי" ובהזדמנות לחשוף את הציבור ליצירות של "אותו ואת בנו". לפרטים: איתי ליטמן: 050-6361116

Exposition "Lui et son fils"

Michel Amram, fleuriste à Jérusalem, et anciennement envoyé par le Mossad en URSS pour aider les Juifs russes à la Alya, présente quelques-unes de ses œuvres contemporaines conjointement à celles de son père Roberdhay (Robert Haï Amram) qui fut, au lendemain de la seconde Guerre mondiale, précurseur et fondateur à Paris, en France, du mouvement plastique : le Lettrisme.

Le vernissage de l'exposition "Lui et son fils" aura lieu le Mardi 3 Novembre 2015 à la Cinémathèque de Jérusalem et durera jusqu'à la fin du mois. Une soixantaine de toiles de Roberdhay et de Michel Amram, à l'huile, acrylique et technique mixte y seront exposées, réalisées avant la guerre jusqu'à nos jours, selon le mouvement d'avant-garde lettriste. Le Lettrisme utilise les lettres, les signes du langage et de l'écriture, hiéroglyphes inventés ou existants, comme base ou comme motif central de création.

Roberdhay est né en 1917 en Algérie Française et a peint des scènes bibliques et des portraits, des natures mortes et des nus pour sa subsistance. Durant la Guerre 39-45, il fut enrôlé dans l'Armée française mais ce fut pour être interné au Camp de "travail" pour Juifs de Bedeau.

A la fin de la guerre, il se retrouve à Paris où il rencontre, à la soupe populaire d'une société caritative juive, deux autres Juifs réfugiés Isidore "Isou" Goldstein, écrivain, et Gabriel Pomerand, artiste. Ils décident de créer un mouvement révolutionnaire artistique, philosophique, littéraire et scientifique : le Lettrisme, dont les fondements sont puisés aux sources de la Cabale juive authentique et qui prend à contrepied par sa joie de vivre le morne existentialisme de l'époque. Le mouvement n'a pas eu l'écho escompté et les critiques de l'époque n'ont pas suivi.

Un diagnostic médical le prévient du danger des diluants de la peinture, l'oblige à diminuer l'emploi des encres et à passer au collage et au dessin, à l'estampe. Ils conjuguent la femme dans tous ses états jusqu'à l'abstraction, il place la femme au centre de sa créativité, l'Autre par excellence. Par son intermédiaire, elle représente la Création, la recherche du Connaître-Dieu, la dualité du couple qui relève de l'Unité, la raison d'être d'un lien mutuel.

Il décède en 1993. Enterré à Jérusalem, il laisse à son fils unique 1200 tableaux et 4000 dessins.

Michel Amram est né en 1950 en Algérie Française. Très jeune, à Paris, il fait partie du Mouvement de Jeunesse Bnei Aqiva. Il a pour habitude de tapisser les murs du local de Paris, chaque mois, de ses grands dessins inspirés du calendrier juif ou des aphorismes des Sages du Talmud, de l'histoire du peuple juif. Ayant réalisé une œuvre sur la Shoah à partir de coupures de journaux, de dessins et de collages, des giclures de peinture noire, les guides du mouvement ont fermé le local afin que les jeunes n'aient pas à se mesurer à une description aussi prenante de la destinée juive.

A plusieurs reprises, sous couvert de tourisme, le Mossad l'a envoyé avec sa jeune femme en URSS pour prendre contact avec les Juifs russes et leur distribuer des brochures sur l'histoire moderne d'Israël. Il témoigne : "Les Juifs étaient suffoqués par des idées qui tranchaient d'avec la pensée ambiante et en nette contradiction avec la politique antisioniste. De plus, ils étaient en commotion à la seule possibilité de créer un art différent que celui marxiste, imbu de pompiérisme, du pouvoir en place…"

En 1980, il monte avec sa famille en Israël et crée une imprimerie puis une boutique de fleurs à Guivat Shaoul, Jérusalem, tenue actuellement par ses enfants. Au-dessus de la boutique, en mezzanine, il ouvre son studio d'art et se consacre surtout à ses créations, à la peinture, à accommoder et à concilier la matière à l'esprit.

Selon lui, cette exposition est une rétrospective des œuvres de son père, comme une sorte de revanche à la période parisienne où il a essuyé un refus des critiques : "Si de son temps, le Lettrisme n'a pas mérité les honneurs de la reconnaissance, les artistes israéliens ou internationaux, des plus petits aux plus grands, usent et abusent des représentations lettristes, de la scripturaire du langage." Une belle occasion pour le public israélien, averti ou non, de découvrir ce pan incontournable de l'art universel, de l'être juif par essence, celui de : "Lui et son fils".

שעות ביקור בתערוכה :                                                   

ימים א'-ה' 10:00-22:00

ו' 10:00-12:00

נעילה :30.11.2015