גוונים של אופטימיות / המגדלור

אוצרת: יעל גולדמן

רונן ארגלזי, צייר, גרפיקאי ומרצה בסדנה להרחבת המודעות למלחמה בתאונות הדרכים ובהתמודדות בתוצאותיה.

התאריך 9 בפברואר 1984 יישאר חרוט לנצח בזכרונו של רונן ארגלזי כיום שבו השתנו חייו מהקצה לקצה, בהיותו בן 17 שנים בלבד.

"עד אז" כותב רונן "חיי היו תוססים, מעניינים, מאושרים ויפים. גדלתי ביד אליהו בת"א, בן למשפחה בת חמישה ילדים. שיחקתי כדורגל והייתי פעיל בתחומי ספורט נוספים ובתנועת נוער"

באותו יום של פברואר 1984 "בשעה 2 בצהרים, נסעתי באופנוע עם כמה חברים לדולפינריום בת"א. בחוף היה הכל נחמד, יום סגריר, ואז תפסתי את האופנוע והחלטתי "לקפוץ" לסיבוב. תלולית בדרך גרמה לאופנוע לסטיה חדה, למרות שהייתי במהירות של 10 קמ"ש, הועפתי בחוזקה. נפלתי בסמוך לאופנוע בנחיתה לא טובה על עמוד השדרה.

התעוררתי בבית חולים אחרי שבועיים כשכל הזמן הזה אני תחת סמי הרגעה".

כעבור 10 חודשים השתחרר רונן מביה"ח, משותק בגופו, על כיסא גלגלים. הוא פנה ללימודי גרפיקה ממוחשבת וסיים את הקורס כגרפיקאי.

לציור התוודע רונן עם סיום לימודיו בגרפיקה, כאשר התארח אצל חבר צייר שהראה לו את עבודותיו. "התלהבתי מאוד והבנתי מייד שזה הדבר שאני הולך לעשות. עוד באותו יום רכשתי בדים וצבעים והתחלתי לצייר בפה.

פתאום היתה לי תכלית והתמלאתי חיוניות שאין מילים לתאר אותה"

"בעקבות כתבה עלי בעיתון, ולאחר בחינת עבודותי, התקבלתי לארגון אמני הציור בפה וברגל בליכטנשטיין".

לימודים: 1996-1998 – לימודי אמנות בבית ברל בכפר סבא.

1998-2000 – המדרשה לאמנות ברמת השרון.

בעל תעודת מדריך מוסמך לציור, רישום ואמנות של משרד החינוך.

מרצה בבתי ספר בארץ.

"ייעודי כיום בחיים" כותב רונן, "ליצור דיאלוג עם התלמידים על מנת להעביר את המודעות לצמצום תאונות הדרכים במדינה. זאת ע"י סדנה שכוללת: סיפורי האישי, מה קורה לנוער בגיל 17 בזמן לחץ חברתי (נהיגה לאחר שתיית אלכוהול, נהיגה פרועה) התמודדות לאחר תאונה קשה – ההתמודדות במשפחה לאחר התאונה".

רונן ארגלזי

טל. 052-2529600

התערוכה תהיה פתוחה לקהל הרחב בימי ראשון עד חמישי בין השעות 10:00-16:00 

ובשבת 10:30-13:00