אלברט רובין Albert Rubin 1887-1956 / גלריית בית סילבר

אוצרת האוסף: לורי פשניצה

אלברט רובין נולד בסופיה בירת בולגריה בשנת 1887. בעקבות מפגש עם פרופסור בוריס שץ שהיה ידיד המשפחה החל אלברט ללמוד באקדמיה לאמנויות יפות בסופיה (Ecole des Beaux Arts De Sofia) ציור ופיסול. בעת ביקורו של בנימין זאב הרצל בעיר סופיה, הוזמן אלברט רובין לצייר את פניו. בעקבות רעיון שעלה בקונגרס הציוני השביעי ב- 1905 בבאזל - להקים את בצלאל הוחלט לבחור כשלושים אמנים צעירים שישתתפו בהקמת בית הספר. לצורך כך נערכו מבחנים ברוב מדינות אירופה. אלברט רובין, שהשתתף במבחנים, התקבל מיד והוא בן 19 בלבד.

בתחילת 1906 הגיע אלברט רובין לירושלים יחד עם כל משפחתו. הוא החל את לימודיו בבצלאל בכיתת מתקדמים ובין מוריו היו הפרופסורים אפרים משה ליליין ושמואל הירשנברג שלימדו אותו לצייר לפי מודלים וציור נופי ארץ ישראל בעיקר נופי ירושלים עם דגש על מקומות קדושים. אלברט רובין למד גם פיסול והותיר עם עזיבתו את בצלאל שתי עבודות פיסול המוצגות עד היום.

בשנת 1909 אלברט רובין חזר עם משפחתו לבולגריה. הוא עזב את משפחתו בעקבות רצונו העז להגיע אל מרכז האמנות - פריז.

הוא מגיש מועמדות לבית הספר הלאומי הגבוה לאמנויות היפות (École des Beaux-Arts) ועובר את מבחני הקבלה בהצלחה ומתקבל ללימודי השנה הראשונה ב"אטלייה" של פרופסור פרנאנד קורמון, שם למד 20 שנה קודם לכן בוריס שץ ולפניו גם וינסנט ואן גוך והנרי דה טולוז לוטרק.

הוא נשאר ללמוד עד שנת 1917 בעזרת מלגה שהוא מקבל מבולגריה ובזכות התעניינותם של הברון רוטשילד והרב הראשי של צרפת. רובין מתמקצע באמנותו ומסיים את לימודיו עטור בתעודות.

בשנת 1910 פורסמו עבודותיו במגזין האמנות החשוב Athenee de France, שם רובין זוכה להערכה רבה ולשבחים. בשנת 1914 אלברט רובין הציג תבליט בתערוכת האמנים הצרפתים בארמון התערוכות הגדול "Grand_Palais"  בפריז, וזכה לשבחי השופטים וכתוצאה מכך יצקו את התבליט בברונזה.

כחבר באגודת האמנים הצרפתיים הציג באופן קבוע כל שנה, בתערוכה השנתית של אמני צרפת. ציוריו זכו לביקורות אוהדות בעיתונות.

העיתון " לה פיגארו " שיבח את איכות ציוריו ובעיתון "לה פרס" פורסמה ביקורת של מבקר האמנות לואי-לוסיאן קלוץ ששיבח את עבודתו של אלברט רובין.

שוחרי אמנות רבים רכשו את ציוריו של אלברט רובין ושלחו לו מכתבי תודה והערכה.

אלברט רובין היה חבר מיסד בארגון בשם C.T.I שהוקם על ידי תלמידיו הוותיקים של פרופסור קורמון וכן באיגוד אמני הנוף בצרפת.

ציוריו הנודעים ביותר: "איוב",  "הר הבית",  "הרקדנית ההודית ו"פורטרט תימני" - הוצגו בתערוכות בפריז ובמקומות אחרים בצרפת ובשוויץ.

באוגוסט 1914 עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה מתנדב אלברט רובין לשרת בצבא הצרפתי. על תרומתו למאמץ הצבאי קיבל מדליה.

בשנת 1918 הקדיש כתב העת "ההד של הרובע התשיעי " מאמר שסקר את הקריירה של אלברט רובין.

בשנת 1922 פרסם אותו כתב העת שני פורטרטים שצייר אלברט רובין בטוש על נייר.

בשנת 1927 קיבל אזרחות צרפתית לה ציפה שנים רבות. והחל לעבוד כגרפיקאי וכמאייר בענף הפרסום. קטיה גראנוף, שהייתה בעלת גלריה ידועה, התרשמה מיצירותיו ואף רכשה כמה מהם עבור אוספה הפרטי.

בשנת 1933 בגיל 46 אלברט רובין נושא לאישה את אז'ני תמר באדי ולזוג נולדים שני ילדים - קלוד וסילביה. באותה תקופה אחד מן הפורטרטים המתארים את אשתו זוכה בפרס בתערוכת האמנים הצרפתים.

חלק מעבודותיו ובהן ציור השמן "הרקדנית ההודית" הוצגו בתערוכה בבניין העירייה של הרובע החמישי בפריז. כמו כן הציג רובין את עבודותיו במוזיאון ואל-דה-גראס ובמוזיאון של העיר בורדו.

בתום מלחמת העולם השנייה המשיך אלברט רובין להיות חבר באיגודים אמנותיים רבים ועבודותיו פורסמו בעיתונים רבים. הוא נמנה יחד עם אמנים יהודים אחרים למייסד אגודת הציירים והפסלים היהודיים בצרפת והציג במסגרתה בתערוכות השנתיות שערכה.

בשנת 1948 רצה אלברט להגשים סוף סוף את חלומו ולחזור ארצה,  אך אשתו אז'ני תמר, לא הסכימה.

בשנת 1950 זכה אלברט רובין בפרס בתערוכת אמני צרפת. הוא המשיך להציג כמעט כל שנה בגרנד פלה המפורסם.

שש שנים לאחר מכן בתאריך 31 במאי 1956, נפטר אלברט רובין, לאחר שנפצע קשה בתאונת דרכים בפריז והוא בן 68 במותו. הוא נטמן בקבר משפחתי בבית קברות "סימטייר דה באנייה" מחוץ לפריז.

בשנת 1969 בתו סילביה, עלתה לישראל ואחיה נשאר בפריז.

את עשר שנות חייו האחרונות הקדיש קלוד לכתיבת הביוגרפיה של אביהם - יצירה שעבד עליה בשקידה והעניק לה אופי מלנכולי.  בספר שכתב מתמזגים יחד תחושת הכבוד שהוא רחש לאב עם השתקפות של אופיו עצמו.  קלוד רובין נפטר בשנת 2003 בפאריז.

מספר עבודות נמצאות באוספי מוזיאון תל אביב לאמנות ומוזיאון ישראל בירושלים.

בשנת 2006  - הוצגו מספר יצירות של אלברט רובין בגלריית "יצירות הרובע השביעי" בפריז.

בשנת 2010  - מס' עבודות הוצגו במוזיאון לאמנות  עין חרוד בתערוכת "התחלות" עם האוצרים: ד"ר דורון לוריא, אוצר בכיר במוזיאון תל אביב וגליה בר אור - אוצרת מוזיאון עין חרוד.

בשנת 2012  - הוצג דיוקן תימני במוזיאון ארץ ישראל.

בשנת 2015  -  "אלברט רובין 1887-1956"  גלרייה בית סילבר. אוצרת: לורי פשניצה.

בעידוד משפחתה הקרובה של הבת, הגברת סילביה שטרית ורצונה העז להנציח את אביה מוצגות 17 מיצירותיו המופלאות של האמן אלברט רובין ז"ל בגלריית בית סילבר ברמת גן.

אלברט רובין 1887-1956, גם אם במרבית שנותיו נאבק כדי לחיות ולהתפרנס -  הוא עשה היסטוריה בגאווה לאומית כשלקח חלק בהקמת "בצלאל" וזכה לפרסום ענק עם יצירותיו המופלאות בחייו ולאחר מותו.