פגיעות / מקום לאמנות

מרצי המחלקה לצילום וידיאו וקולנוע במרכז האקדמי לעיצוב ויצו חיפה, מציגים בגלריה "מקום לאמנות" בתל אביב, תערוכה העוסקת במושג "פגיעות" (Vulnerability). עמדתם\תובנתם\חרדתם\התרסתם, מוצגת בסדרת עבודות חודרניות, חושפניות וטורדות מחשבה ובהקשר ישיר לאותה "פגיעות" מדוברת ושבריריותו של "האחר". 

תערוכה זו עוסקת בייצוגים שונים של הפגיעות. כל מציג ודרכו, על הציר שבין פגיעות פרטית ופגיעות אוניברסאלית. 

מה צורך לו לאדם בשימוש לרעה (abuse) ב"פגיעות"? כי זה "מצב הטבע" (תומס הובס)? ה"פגיעות" היא המשמעות שאדם מייחס להיפגעותו, ברמה פיזית, מינית, מגדרית, פוליטית, שבטית, רגשית או נפשית. 

הפנמת ה"פגיעות" ופרוקה לרכיביה השונים היא, אולי, המפוח המפזר ערפל  ומאפשר מבט בהיר יותר של "האנושי" וזיהוי יכולתנו לחוש הזדהות ושייכות. 

הסובייקט (האדם), מתוך זיהוי פגיעותו (אמתית או מדומה), ממצב ומעצב עצמו כפרסונה (אני אדם ראוי? בעל ערך? פגום מיסודי?). הוא סורק את טבעם של אנשים אחרים בערכים אתיים של רעים, טובים, חומלים ועוינים. דרכם הוא מפנים ומשליך על טבעו של העולם. 

ואולי המפתח נמצא בכיסו של הפילוסוף תומס הובס הטוען, בין השאר, שאדם יהיה בטוח רק כאשר ישלוט, באופן בלעדי, על כל בני האדם האחרים (או משאבים חומריים). כלומר, עלינו לחפש את שורש הדחף לפגוע ביצר האדם? בחרדתו מכול "אחר" המערער על התקיימותו "הנורמטיבית"? 

מטלטל לחשוב שאנשים נושאים עמם, את חרדת הפגיעות, גם לאחר שמניע הפגיעות פסק וגם לאחר שהפוגעים לא נמצאים עוד בין החיים. הפגיעה מתנייעת אתנו לכל מקום, לכל מצב ובכל הקשר. Emotional  vulnerability הוא לעיתים פתיל לאימפוטנציה נפשית מתמשכת. 

המציגים מפנים אלומה בהירה בניסיון להציג או לייצג את התופעה.

אוצר: מיכה קירשנר

משתתפים:

רחל ארז, שרון ברקת, אורי גרשוני, עודד הירש, שגית זלוף נמיר, ראובן קופרמן, מיכה קירשנר, חנה שביב, שמחה שירמן.