רמיד - אורית אדר בכר / הקיבוץ

 אוצרת: יעל קיני

- - - -

בתערוכתה רמיד תציג אורית אדר בכר שתי עבודות וידיאו –

רמיד (8 דקות, לופ) וזמנים חסומים (4 דקות, לופ), וכן ארבעה אובייקטים פיסוליים, עשויים מזכוכית פרספקס וחול.

שתי עבודות הווידיאו צולמו באתר רמיד, המשמש ממגורת תבואה ענקית. זהו מבנה בטון עם עמודים עגולים, הניצבים במרווחים קבועים, כמו בבנייה קלאסית או מבנה ערבסקי. התאורה במבנה טבעית אך היא מגיעה מלמעלה ונראית תיאטרלית. משאיות נכנסות לממגורה וטוענות תבואה דרך "פטמות" המצויות בתקרתו.

עבודת הווידיאו רמיד נעשתה לאורך שנתיים וחצי. גרסה מוקדמת וקצרה שלה הוצגה באירועי הפתיחה של היכל התרבות המחודש. היא מתארת עולם אלגורי, שבנוי ממרכיבים דוקומנטריים המתערבבים עם אלמנטים בדיוניים (מבוימים). זהו עולם עם חוקים משלו אך לא ברורה תכליתו. נראות בו דמויות שונות: נשים מטאטאות, נער תופס יונים ונהגי משאיות ויונים. התחושה הכללית היא של בדידות והיעדר קשר. החיבור בין הגריד לאפקט הערבסקי שיוצרים העמודים, יוצר תחושה משונה של אובדן: הכל חוזר על עצמו, מעין מבוך מודרני, שעלול לבלוע את יושביו.

רמיד מושפע לדברי האמנית מ"האבודים" של בקט, שם מתקיים עולם סגור עם חוקים משלו, עולם היוצר תחושה של פעילות חברתית, חוקית וסדירה, אך התכלית אינה ברורה.

זמנים חסומים הוא מיצב וידיאו, המורכב משני מסכים הניצבים זה מול זה, מצולמים מאותה נקודה ומייצרים אפקט מראה. באחד מצולמת זריחה ובאחר שקיעה, כשזמן ההתרחשות מכווץ משעה ויותר לארבע דקות. במקום מתקיימת התרחשות מינורית – דמות עוברת, או חתול חולף, בזמן אמיתי. שני הזמנים - המכווץ והאמיתי - מתקיימים בו זמנית בעבודה ויוצרים אפקט של עיוות. "..אני מציגה את האתר ללא פעילות, כמו תיאטרון שאורותיו כבים ונדלקים אך לא קורה כלום. בשקט, בהיסח הדעת מתעוות הזמן, מתכווץ וסוגר עלינו.." אומרת אדר בכר.

***

רמיד – המקום והסרטים שצולמו בו, מזכירים את עבודות החלל המיניאטוריות של אדר- בכר. את חלל הגלריה מחלקת הפעם האמנית למדורים, שהכניסה אליהם תתאפשר דרך פתח צר. הפסלים השקופים יוצבו גלויים וההתרחשות שבווידיאו תהיה סמויה מעין הנכנס, כאילו מזמינה האמנית את הצופה לחדור דרך הפתחים הצרים אל המיניאטורות שבנתה בעבודותיה הקודמות.