גלי קול- תערוכת יחיד של איריס איריסיה קובליו / גלריה משרד בתל אביב

החיבור בין יצירת אמנות לבין יוצרה מאפשר נגיעה בגבולות הבלתי מסומנים בין ערכיה של שפת ציור סודית, שאותה מנסה האמנית לפענח באמצעות אקורדים מוסיקליים. איריס איריסיה קובליו הוזמנה להציג בגלריה משרד בתל אביב בעקבות שיריה הקצרים, הציורים הנמוגים והשילוב בינם לבין הצלילים, שאותם רק היא שומעת ומתזמרת. במשך שנים היא מחפשת אחר השלמות. לאורך הדרך, דומה שמצאה את הפשטות, ובפשטות – מצאה את השלמות.

בתערוכה הנוכחית, גלי קול, הלכה קובליו אל הים, אל הגלים השקטים ואל הגלים הגועשים בקול מונוטוני מהפנט. בכל עבודה היא בוחנת את אפשרויות המפגש בין צלילי השקט המעומעם והמהדהד, לבין ציוריה המימיים ומילות שיריה הקצרים. היא תרה אחר השלמות שביצירה תוך ניסיון לגעת במיזוג שלוש האמנויות: ציור, שירה ומוסיקה. היא מייצרת מפגשים בין האמת האוניברסלית של כל אחד מן התחומים לבין הספק התמידי, שכן ביסוד רעיון השלמות באמנות מונח תמיד הספק. התערוכה נוגעת בגבולות הבלתי מסומנים שבין האמנויות מתוך חתירה אל המוחלט.

קובליו מתקרבת אל הים ומקשיבה לגליו המתנגנים כחומר מוסיקלי. הים ממתין לעיבודיה כישות נבדלת, אך בד בבד מחוברת ונוכחת בכל אחד מן הציורים. מקצב גלי הים, התנועה, הקול והרישומים המימיים מקיימים יחסים סימביוטיים, מבקשים להתחבר אל אותו מאגר של אנרגיה פנימית קצבית האצור בהם. קובליו ממתינה לרגע המתאים, שבו תוציא את הנייר, את המכחולים ואת צבעי המים ותוליך את היד בניגון על הנייר, תרשום את המקצבים ללא מסננים. הים מזמין את עצמו אל דפי הציור שלה. אף שהיא מודעת ליחסים המורכבים שכבר שוררים ביניהם, דומה שעדיין יש לה שליטה בהם והיא המכתיבה את ההתבוננות נטולת ההיררכיה. עם זאת, באחד משיריה היא כותבת: "האופק מסמיק לא?טו כאילו רק הוא בעולם", והשאלה: "ומה איתי" נותרת תלויה ועומדת באוויר הערב הקסום.

כשתשוב לסטודיו שבביתה, תאסוף אל תוכה את המראות, את הרישומים, את הריחות ואת הצלילים, ותקשיב לצלילי מערכת התדרים הקוליים; תבניות צליליות החוזרות על עצמן בשינויים קלים, פועלות את פעולתן על המוח, מרחיבות את יכולת הריכוז והראייה הפנימית בעודן משקיטות את גלי המחשבות הנקלטים בהכרה. "הגלים הבינאריים", אומרת האמנית, "מפעילים לי את הידיים, והצליל המלודי מכניס אותי לנקודת ריכוז, מעין כוח מניע". קובליו תוליך את המכחולים הספוגים בצבעי אקריליק על הבד או על לוח העץ ותיצור מעברים הרמוניים בדיוק צבעוני המשקף את האווירה שבה נוצרו רישומי ההכנה בצבעי מים על נייר. בציורים תשתמש בצבעי זהב, כסף ונחושת ובעלי זהב, וכך ייווצר אפקט של שבירת קרני אור על המשטח והגוונים ישתנו בעת התבוננות בעבודה מכיוונים שונים.

באחדים מן הציורים משתמשת קובליו בקו, המחלק את הציור לרוחבו; לעתים עוטה הקו צורת ברק. בציורים אחרים נראה אור ירח עגול בחלק העליון, המעלה על הדעת כמיהה לסגנון האימפרסיוניסטי ולסגנון הרומנטי גם יחד. נוכחות הקו מסומנת כהשתקפות על גלי הים המנצנצים, ויש שהקווים נראים כחמשה במחברת תווים. קובליו חשה הזדהות מוחלטת עם תנודות הגלים, עם הווקאליות ועם החושניות שהם משדרים, המנכיחה את רגעי ההתרגשות המתקיימים בתוכה. כך נולדת תמונה אחר תמונה, וכל אחת בדרכה מבטאת בפשטות ובשלמות את השילוב שבין מקצב, צבע וקול.

* בעת הצפייה מוזמנים המבקרים להשתמש באוזניות אלחוטיות שבאמצעותן יוכלו להאזין להקלטות ולתדרים של מקצבים בינאריים, להיחשף לכמה מדרכי היצירה של האמנית בחיפושה אחר המוחלט ואולי אף לחוות את אותה תחושת שלמות.