"התמזגות" - אמנית: רוחמה אבגי / גלריית בית סילבר

אוצרת: לורי פשניצה

רוחמה איבגי עלתה ממרוקו לישראל וגרה עם משפחתה ביישוב בית שמש שהיה בזמנו " מעברה" וכיום מתגוררת בירושלים.

רוחמה בוגרת הסמינר למורות ולגננות "בית הכרם" בירושלים.

הרוח החלוצית הטבועה באופייה ובמהות האישיות שבה גרם לרוחמה לבחור ללמד בעיקר ביישובי ספר מרוחקים וגם בחו"ל- בבתי ספר יהודיים באירופה ובארה"ב.

את תחילת דרכה האמנותית ספגה רוחמה בעת שהותה באנגליה שם נרשמה לקורסים בציור, צבעי מים, אקריליק וצבעי שמן. משם המשיכה לארה"ב - שם למדה אצל ציירים בשעורים פרטיים. כשחזרה ארצה למדה ציור כללי בגלריה של משה פישזון שנפטר בשנת 1987.

בשנות ה-70 כשביקרה באנגליה ובארה"ב נחשפה ליצירות הקולאז'. אמנות יוצאת דופן זו גרמה לה התרגשות רבה ועוררה בה השראה עצומה.

רוחמה החלה לאסוף מגזינים שונים שנבחרו בקפידה בשל כמות הצילומים הצבעוניים שהיו בהם. היא ליקטה מתוך תמונות, חתכה וגזרה. משם הדרך הייתה מאוד מדויקת ומלאה בקסם שרק התעצם מיום ליום. היא השתמשה בחומרים שונים. מנייר, רשת, מקלות ועוד. היא אהבה והתלהבה מהתוצאות והיצירות זרמו להן כאילו היו שם ורק חיכו לפרוץ החוצה.

כאישה יהודייה דתית מתחברת רוחמה איבגי לסיפורים הכתובים בספר הספרים ומנושאים המציגים רבדים שונים מהחיים - סיפורים אותם הביאה לידי ביטוי ביצירותיה.

בתערוכה מוצגת היצירה "קריעת ים סוף". רוחמה ישבה על הריצפה בין כריות פזורות עם מוסיקה מתנגנת ברקע בחדוות יצירה . היא ליקטה פיסה אחר פיסה ברגשות גואים וחשה מן עילוי בלתי מוסבר כשעשרות פיסות צבעוניות התמזגו לסיפור עם תוצאה מופלאה שגרמה לה שמחה ועונג.

רוחמה אבגי גרה שנים רבות ברובע היהודי בירושלים. ירושלים עיר אליה יש לרוחמה זיקה וחיבור מיוחדים , עיר קדושה, עיר שגורמת לה להשראה ולהתעלות רוחנית בלתי מוסברת בכל פעם כשהיא נמצאת בה או חושבת עליה.

האווירה בכותל - במקום הכי קדוש וקרוב  לבית המקדש היא קיבלה השראה ליצירות בנושא יודאיקה. ציור היה תחום שאהבה מאז ומתמיד. בעיקר חשה משיכה לצייר הבעות פנים של דמויות מעניינות, קשישים שעברו חלק ניכר ממסע חייהם והמסע ניכר על פניהם. ספורים מהתנ"ך,נופים קסומים והבעת תנועה באופנים שונים.

היצירה "עקידת יצחק" :  על משטח גדול היא איירה צורה של הר, מדמיונה הרב רשמה את דמותו של אברהם אבינו ואז החלה לאסוף עשרות דפים צבעוניים שיתאימו לסיפור ולרקע. היא הפרידה בין ההתאמות לבגד, לשמיים ולאדמה. היא גזרה פיסות קטנות, לפעמים הדביקה אחד על השני בשכבות עד שהתוצאה סיפקה אותה ומצאה חן בעיניה.

תחום חדש וייחודי אליו נסחפה הוא תחום הפרוכות אשר כיסו את קיברו של דוד המלך בירושלים. היא רקמה על הפרוכות, הדביקה ויצרה מוטיבים הקשורים ליהדות.

את יצירותיה - פרי עמל של 25 שנות יצירה במשך השנים היא מציגה בבתים פתוחים, בתערוכות בארץ ובחו"ל,  ביניהן:

שנת 2000 - בגלריה ארבל עם האוצרת עמליה  ארבל.

שנת 2006 - "גוונים"  ברובע היהודי בקרדו, אוצרת אוולין הייז

שנת 1980 - צבעי מים וקולאז'ים בבית כנסת יהדות לונדון אנגליה

שנת 1982 - תצוגת קולאז'ים בגלריות בקווינס ומיאמי בארה"ב.

האמנית רוחמה אבגי, אישה מאמינה וצנועה, חזקה באופייה, שוחרת אמנות וסקרנית מילדותה, מלקטת פיסות נייר ומאגדת אותן ליצירה נפלאה עם סיפור ענק, שלמתבונן נותר  לזהות את הדמויות המוכרות לו מהמקורות או גם ממוטיבים מרכזיים הלקוחים מרבדי החיים ומניעים את העלילה.