רמי מימון - לתת בהם סימנים / גלריה חזי כהן

לתת בהם סימנים הינה תערוכת היחיד הראשונה לרמי מימון בגלריה חזי כהן. מתוך גוף עבודה חדש, המשלב צילום, קולאז' ופיסול קרמי, יוצא מימון לבחינה של אותם אלמנטים בסיסיים שביסוד מעשה האמנות: צורה, כתם וחומר, ומתוכם הוא מבקש לחלץ שפה חזותית חדשה.

חיפושי הסגנון והזהות של האמנות הישראלית בצעדיה הראשונים, אלו שהוטענו מגילוי המודרניזם האירופאי, משמשים תשתית עבור מימון במחקר צורני-טיפולוגי. תמצית התבוננות זו נחשפת בסימני הצורות המופשטות של קבוצת עבודות הקולאז', המתקבלים יחד כמעין תחביר של משפט חזותי.

פעולת החיתוך של מימון בדפי ספרו של חיים גמזו "ציור ופיסול בישראל" (הוצאת דביר, תל אביב, 1957) משמרת באופן מודע את פורמט הספר, על מספרי העמודים וכותרות הרפרודוקציות, כשהחיתוכים האינטואיטיביים מו?נעים מתוכם. החומר המגדיר או המשלים את הצורה החתוכה הוא נייר פחם שחור, כחול או אדום, המייצר דימוי חדש.

פסלי הכדים הקרמיים עשויים חמר שחור ואפור, ומוצבים בגובה העין על גבי מדפי מתכת. מתאריהם נעים בין תולדות אמנות ישראלית לממצאים הארכיאולוגיים של הארץ. מימון מפסל בהפשטה צורנית, בהתייחסות גם לצורות מודרניסטיות, המוכרות למשל מהקרמיקה של הבאוהאוס. המהלך של מימון מקיים הסתכלות היסטורית, אך יחד עם זאת גם שליפה מציר הזמן הקוהרנטי.

בשלושה צילומי שחור-לבן גדולי ממדים המוצגים בתערוכה ממשיך מימון את העיסוק בצורני, תוך הסטת המבט ממושאי הדימויים, לטובת בחינה של האור, ובעיקר של הצל, כחומרים עצמאיים. הצילומים, אשר נרכשו במקור בשוק הפשפשים, בהדפסות בפורמט קטן, צולמו ככל הנראה בארץ,  והם מהדהדים תחושת ניקיון מודרניסטי, לצד נראות של תיעוד ארכיאולוגי ענייני. בשלושת העבודות הדגיש מימון את הניגודיות, בהקצנה של שטחי האור והצל, ובכך הביא להופעת רובד נוסף בדימויים, אשר הפכו מצע להפשטה.