עץ השדה / גלריה טובה אוסמן

גוף העבודות החדש של גילה שטיין שואב את השארתו בין היתר משירו של נתן זך, "כי האדם עץ השדה". בעבר התמקדה יצירתה הפיסולית בדמות האשה, על הקשריה הרחבים. בשנים האחרונות ניכר בה שינוי, הן מבחינה רעיונית והן מבחינת החמרים בהם היא עושה שימוש: "עברתי חוויה הישרדותית שיצרה אצלי צורך בלתי נשלט להתחבר לטבע, ובייחוד לאדמה ולעצים. יצאתי לשדות וליערות, מצאתי עצים רחבי גזע אותם חיבקתי ושאבתי לתוכי את אנרגית החיים הטמונה בהם. זה היה צורך קיומי!"

היא אכן יצאה לשדה וחשבה על צמיחה ופריחה. אך מסמך משפחתי שמצאה, חולל תפנית ביצירתה וצרף אל החיבור שיצרה עם עצמה באמצעות הטבע גם מסע אל זכר השואה בהקשר המשפחתי והיהודי.  היא חשה כי מתוך ההריסות הפרטיות והלאומיות צמח עץ בעל גזע רחב, ברוך ענפים ועלים,  סמל לחוסן, להמשכיות ולחתירה אל עבר הלא מוכר והבלתי ידוע, תוך  עיסוק והתנסות בחמרים חדשים.

גילה שטיין חודרת בעבודותיה עמוק אל מתחת לפני העור, אל תוך התודעה. הידע שברשותה  ויכולותיה האמנותים מאפשרים לה ביטוי אמין תוך איזון מדוייק בין זיכרון הטראומה לבין האסטטיקה של היצירה. כך היא מצליחה לקיים דיאלוג מורכב בין עצב לניצחון, בין כאב לתקווה.

 משנת 1984 ועד היום הציגה בעשרות תערוכות קבוצתיות ותערוכות יחיד בגלריות בארץ ובעולם- פריז , לונדון, ניו יורק, דטרויט, מיאמי, איסטנבול, אנקרה וקראקאס.  היא רכשה לה שם כאמנית רב תחומית: פסלת, צלמת, ציירת  ועוסקת בתחריט. יצירותיה מוצגות באוספים ובאתרים שונים ברחבי העולם: פסלה יונת השלום כלול באוסף הנשיאים בבית הלבן, הפסל תפילה לשלום מוצב בכניסה לפנטגון בוושינגטון , הפסל שנינו יחד וכל אחד לחוד נמצא בגן הפסלים במרכז הבין תחומי שבהרצליה, הפסל אדם וחווה שגובהו כשלושה מטרים , מוצב בגן הפסלים שבמוזיאון הרצליה , מתנשקים , נמצא ברשותה של סופיה מלכת ספרד . וחמישה פסלים-שלוש חברות המשמשים גם כספסלי אבן, נטועים בגן הפסלים שבחולון.

העבודות המוצגות בתערוכה זו מורכבות מצילומים שצילמה, קולאז'ים ויצירות בהן הוטבעו חומרים אורגניים תוך שימוש בחמרי בניה, צבעים ודבקים תעשייתים. בחלק מעבודותיה היא עושה שימוש בתאורה הנמצאת בגב התמונות ויוצרת תחושה של עומק ושל תלת מימדיות.