תערוכה מקיפה של ציורי לארי אברמסון, יליד 1954 , מבחירי האמנים בישראל. עבודתו מורכבת בעיקר מסדרות שבמרכזן מוטיב מוביל אחד, לדוגמה – הריבוע השחור, הריבוע הצהוב, ציורים אנטומיים, נבו, עמודים, קורות, tsooba, שלוםשלום, הערימה, שושנת יריחו; מוטיבים מן הסדרות החדשות הם, בין היתר, יחיעם, בית, הצרעה. עם השנים צברו הסדרות עוד ועוד דימויים והקשרים המשמשים את אברמסון כמעין יחידות לשוניות, השבות ומופיעות בציוריו ויוצרות בכל פעם משפטים ציוריי... ם חדשים.

ראשיתו של הציור של אברמסון באמצע שנות ה-70, במקביל להופעתן של צורות אמנות חדשות באירופה ובארצות הברית, בעיקר "הציור החדש", אשר קראו תיגר על מוסכמות הניאו-אוונגרד המושגי והמינימליסטי. על רקע זה, כאמן שמאותגר על ידי ההיסטוריה והתיאוריה של האמנות, כונן אברמסון את ציורו כציור כלאיים שנולד למתח שבין תקופות; ציור שמתייחס מצד אחד לערכים של העבר, אך מצד שני מציע מערכת חלופית של רעיונות ומושגים שבליבם השאיפה לשקם את הציור כמדיום רלוונטי לביטוי המציאות המורכבת של המקום הזה, שבו הוא חי