יחדיו - תערוכה זוגית/ רחל פליטר ומלכה ירחי פרטוש אוצרת: לורי פשניצה / בית רובינשטיין

מלכה ירחי פרטוש, בת 53,  נולדה בטוניסיה וגדלה בצרפת. לפני 20 שנה עלתה לארץ כיום נשואה+4 מתגוררת בבית שמש. היא החלה לצייר בשמן  בגיל 13. רכשה ידע והשכלה אמנותית במשך שנים דרך ספרי אמנות. למדה לצייר מתוך תמונות קלאסיות ועם השנים כאוטודידקטית שילבה נושאים ודימויים שונים מתוך דמיון עשיר, מתוך חוויות  בחיי היומיום, מהרחוב, מהשכונה, מהאווירה המקיפה אותה שמשמשת מקור השראה עצום ולו רק למען הנצחת רגע מופלא מיום מסוים שחוותה בעיניה ובאמצעות תחושותיה הביעה על הבד.

האמנית מלכה ירחי פרטוש פיתחה שיטה ייחודית  באמנות הקולאז', המבוססת על צבעי שמן פיגמנט שמאפשר לה לבטא את עצמה בצורה ובדרך הטובה ביותר. היא מציירת בסגנון ריאליסטי , לפעמים היא מאדירה את התמימות שבאווירה או בדמויות ואז הציורים קלים מאוד ופשוטים להבנה. ציבור גדול מבית שמש והסביבה הכיר אותה ואת ציוריה היפים ורבים ביקשו ללמוד אצלה. היא פתחה סטודיו בביתה וקיימה חוגי בית לילדים ולמבוגרים. אמהות שרוצות לצאת מהשיגרה שלהן לומדות לצייר בבהנאה מרובה.  היא מלמדת גם במושב נחושה ב'קריית חינוך' בישיבת בנים.

מלכה ירחי פרטוש השתתפה במשך השנים בתערוכות קבוצתיות בארץ ובחו"ל, ביניהן:

1980 – 1990 תצוגות בפאריס שבצרפת.

משנת 2000 הציגה עבודות בבית שמש, באוניברסיטה העברית  בירושלים, בסינמטק הירושלמי , בקניון רמת אביב, בקפה סקואלה ארט

                   ברחבת היכל התרבות שבנתניה.

בשנת 2013 - תערוכה זוגית עם האמנית רחל פליטר בגלריה בית סילבר - אוצרת לורי פשניצה.

במספר יצירותיה מציירת האמנית מלכה ירחי פרטוש  חגים, מועדים, דמויות והווי יהודי. בתערוכה מוצגת יצירת "השבת" שזוהי המצווה הראשונה שניתנה לאדם ביום היבראו‏  ושקולה כנגד כל המצוות שבתורה.‏ היא ממקדת את הכח שמקבלים משכינת השבת מאז בריאת העולם ועד היום.

כאישה מאמינה ודתית - האמנית מלכה ירחי פרטוש, אישה, אמא, מורה, דמות פעילה ודומיננטית,  מציירת באהבה רבה כמו  את השבת הנותנת את האור לכל ימי בריאת העולם, גם סיפורים נפלאים וידועים מהתנ"ך, הם מקבלים כאן מלבד האמנות - מעין רוממות וקדושה רוגעת.

רחל פליטר נולדה בעיר צימקנט בקזחסטן שבגבול סין. כיום מתגוררת בבית שמש, אלמנה + 5.רחל גדלה במשפחה מסורתית, המבוססת על תרבות ה"מילה הכתובה". אמנות פלסטית לא הייתה מקובלת במשפחה. בגיל 7 עברה המשפחה לריגה, לעיר תרבותית עשירה בגלריות ומוזיאונים. בגיל 17 בעקבות סיורים מבית הספר במוזיאונים הרבים היא נחשפה לאמנות הפלסטית. התאהבה באמנות הציור והחלה לצייר בסגנון מה שנקרא כיום - נאיבי. בגיל 18 עלתה לישראל. רכשה ידע רב בדרך אוטודידקטית ולא חדלה לצייר.רחל פליטר סיימה לימודים במכללת בית ברל לחינוך עם תואר הוראה לחינוך בגיל הרך . עבדה כמורה בצפון הארץ, נחשפה לתרבות ולאהבת האדמה. הגיעה להיסטוריה של עם ישראל ולמקורותיה- אור כשדים העתיקה, בבל ופרס הקדומה. בשנים  1996 – 2004 שימשה כמנהלת תיאטרון לילדים ולנוער לאחר הכשרה במכון להשתלמות המורים בדרמה תרפיה.

עיקר עיסוקה של רחל פליטר כיום מלבד הציור הוא להציג בתיאטרון צלליות שהקימה, המהווה שילוב הרמוני של אומנות תיאטרון יחד עם טכניקת אור וצל. היא מקיימת אינטראקציה עם הקהל שבדרך כלל מבוסס על ילדים בגילאי 3-7. עלילות ההצגה מבוססות על אגדות חז"ל, במטרה לקרב את הילדים לעולמם העשיר של חכמי ישראל בכל הדורות. לאחר הצפייה יכול הילד להתגבר על פחד הקהל ולהפעיל את ההצגה בעצמו. היא משווקת ערכות להפעלה עצמית, הכוללות  מסך, חמש דמויות ודיסק עם הסיפור.

רחל מציירת בשמן, בסגנון נאיבי סימבולי. היא הושפעה מאומנות העתיקה, בבלית, אשורית, פרסית ומצרית, מזיכרונות ילדותה העשירו את צבעוניות ציוריה ומבטאים את זיקתה לסיפורי חז"ל ולתנ"ך. בתערוכה מוצגות עבודות מסיפורי חז"ל ותנ"ך, בנאיביות היא נותנת אינטרפרטציה שלה לכל סיפור. היצירה " וינשק יוסף לכל אחיו ויבך" מתארת מפגש דרמתי בין שני אחים - יוסף ויהודה. במדרש נאמר על המפגש  שיוסף ויהודה, שני מנהיגים, נגשו לדו קרב ובמהלך קרב המהלומות התחבקו ברגשות אמביוולנטיים של אהבה וקנאה. האמנית מדגישה את הסימבוליות באמצעות הסמלים שעל הקיר:  בית יוסף - שור ובית יהודה - אריה.

רחל פליטר השתתפה בתערוכות קבוצתיות בארץ ביניהן:

בשנת 1978 תערוכה לאומנים צעירים בבניין "הלנה רובינשטיין" בתל אביב.

בשנת 2010 שתי תערוכות לציור בחסות עיריית בית שמש .

בשנת 2011 תערוכה לאומנות באוניברסיטה העברית, בית צרפת, ירושלים.

בשנת 2013 - 2012 תערוכה בינלאומית לציור נאיבי בסינמטק ירושלים במסגרת שבוע התרבות. אוצרת נעמי עשת רוזנצוויג.

בשנת 2013 תערוכה זוגית עם האמנית מלכה ירחי פרטוש  בגלריה בית סילבר -אוצרת לורי פשניצה.

האמנית רחל פליטר, אמנית, יוצרת ואישה חזקה מאמינה שמוטיבציה בעשייה אמנותית מעשירה את הנפש, משרה שלווה, מימוש עצמי ואולי אף גואלת.