געגוע / בית האמנים תל אביב ע''ש זריצקי

תמימות נעורים, כמיהה וגעגועים משתקפים דרך הדמויות המוצגות בתערוכת הציורים של שוש בלומנטל. מספר ציורי יל?דות מייצגים עולם תמים, נאיבי וטהור ללא הכאב והציניות של עולם המבוגרים. הילדות בציורים נראות כנתונות בעולמן שלהן, מהן מישירות מבט ואחרות שקועות בעצמן. הן עוסקות בפעילויות שונות שחלקן מעצימות את תחושת התמימות והטוהר, כמו למשל מגע קרוב עם בעלי-חיים, המייצגים בדרכם תום וטוהר. חלק מהפעילויות בהן עוסקות הילדות לא בהכרח ברורות, כגון הציור בו נראית ילדה, שמבט עיניה מוסתר מעיני הצופה, עומדת בתנוחה כפופה בתוך הים, מציירת בידה על סלעים שבמים. פעולה שלא ברור אם תכלית בצידה או שמא זהו מעין משחק, כחלק מהיגיון ילדות.

הים, על מרחביו האינסופיים, מעורר געגוע וכמיהה אל מה שמעבר לו, אל האופק, הבלתי מושג. כמו בציור הרומנטי, ניצבות דמויות מול הים, מבטיהן נעוצים בכיוונים שונים, והן יוצרות תחושה עמוקה של בדידות אנושית אל מול טבע אינסופי. הציורים הללו מעלים בזיכרון את ציורי המהגרים מול הים בחוף ברייטון, של הצייר יוסל ברגנר: קבוצת אנשים, עומדים בצורה תיאטרלית על החוף, שקועים בעצמם. דומה שהגעגוע אל מה שהיה בעולם אותו עזבו, עומד מול מה שצופן העתיד, ובתווך הים הרחב המגביר את תחושת התלישות והנוודות.

בציור גדול מימדים נראית אישה נוודת, בודדה ומכונסת בעצמה, משתרכת ברחובה של עיר גדולה, ריקה וחשוכה. האישה משדרת ניכור וחוסר עניין, כשהיא חולפת ליד מודעת פרסומת ענקית, שבה מככב הכדורגלן דייוויד בקהאם, המדגמן תחתונים. הסצנה מעמתת את הבדידות והשקט מול הפן הצרכני והמפתה של העיר הגדולה, המנסה להתגבר על הניכור דרך תרבות הצריכה חסרת המעצורים.

שלל הדמויות המוצגות בתערוכה מצוירות במשיחות מכחול רחבות וחופשיות, בצבעוניות עזה ומתפרצת, באור בהיר, בוהק או כהה ודרמטי, עם הצללות מרובות והשתקפויות בתוך המים. הציורים מבטאים תחושות של תמימות מצד אחד, מול נוודות ובדידות מצד שני, בסגנון המעביר מסר של געגוע וכמיהה של אדם בן חלוף.

נורית זילברברג, אוצרת