תערוכות > דניאלה אורלב - אני עוד כתם טבעי
דניאלה אורלב - אני עוד כתם טבעי / גלריה גרוסטלפון - 03-5495023 16/04/2010 עד ה-11/05/2010 ''אני עוד כתם טבעי'' דניאלה אורלב בגלריה גרוס תערוכת היחיד השנייה של דניאלה אורלב, ''אני עוד כתם טבעי'', כוללת שבע עבודות שנוצרו בין השנים 2009-2008. עבודות אלו עוסקות, בדרכים שונות, בנוכחות ובהעדר של גוף אנושי המצוי בתנועה מתמדת בין דימוי והפשטה, ובקשר הרגשי והפיזי בין גוף וצבע, גוף ובד, גוף וטבע. בארבעה ציורי אקריליק, השייכים לקבוצת העבודות המוקדמת יותר, הגוף מופיע בגודל טבעי, כצללית שהיא ספק דימוי, ספק סימן אבסטרקטי או קליגרפי. קומפוזיציות אלו, אשר קדמו להן סדרה של רישומים מהירים באקריליק שחור שצוירו בשדות באזור השרון, מבטאות את המתח שבין הכמיהה להתמזגות הגוף עם הטבע ובין נוכחותו כישות מובחנת ועצמאית. הדומיננטיות של הצבע השחור, ומשיכות המכחול העזות והאקספרסיביות, עומדים בסתירה לאסוציאציות הפסטורליות המתקשרות באופן מסורתי ליחסים בין האדם והטבע. ''לצייר את העבודות האלו הרגיש כמו קפיצת ראש לבריכה של מים שחורים'', מספרת אורלב. ''זה דרש ממני להסתכל לפחד בעיניים, לוותר על החיבור לראש לטובת חיבור לרגש ולקרביים . מצאתי את עצמי חוזרת שוב ושוב לאזור שבו חוויתי חוויות של בדידות ועצמאות בתקופת מעבר משמעותית בחיי, ומשם החל תהליך אינטנסיבי ביותר של יצירה במשך שנה. יצרתי בתוך מרחב פראי, שבדומה למרחב הטיפולי היה מנותק באיזשהו אופן מהמציאות''. שלוש העבודות הנוספות הן חלק מסדרה של כ-30 טביעות גוף, המבוססות על מגע ישיר של חלקי גוף שונים עם מצע הנייר. תהליך העבודה עצמו - הכרוך בכיסוי הגוף הערום בצבע נוזלי - מהווה סוג של חשיפה אינטימית, הן ברמה הפיזית והן ברמה הרגשית. העבודות המוצגות בתערוכה הן כולן טביעות של בטן האמנית - צורות מעגליות כהות שגבולותיהן מטושטשים ורכים, והמזכירים דימויים מעולם הטבע, כגון אגם מים או ליקוי חמה. הצורך להשתחרר מהשליטה של העין והמחשבה, שקיבלו ביטוי כבר בסדרת העבודות הקודמת, הובילו לעיסוק בפעולה פיזית של גוף בתנועה. עצם פעולת ההטבעה משמעותה סוג של איבוד שליטה, מכיוון שהתוצאה אינה ידועה מראש. בניגוד לחלק מן העבודות האחרות בסדרה, שבה חלקי גוף שונים נראים לעיתים יחד על אותו הנייר, והמעבירים תחושה של גוף מתפרק, טביעות הבטן משדרות משהו מהכוח והמסתורין של הגוף, שהוא בעת ובעונה אחת נוכח ונפקד. הן מהוות ניסיון לחקור את הכוח והעוצמה הפנימית מתוך רכות וכנות. הנוכחות הפיזית של גוף האמנית מחליפה את המכחול ומבטא אובדן אמון בכלי הציור המקובלים, כמו גם רצון להיפטר מכל מה שמתווך בין הגוף והבד וליצור דימוי בלתי-אמצעי . נוכחות זו גם מעניקה לעבודות מהות אוטוביוגרפית. ניתן להגדיר אותן כסוג של פורטרטים עצמיים מפורקים לרסיסים: בניגוד לפורטרט מסורתי הן אינן מייצגים את האמן, אלא מהוות חותם ישיר של הגוף הקשור אליו בקשר קונקרטי, חומרי ופיזי. בו-זמנית, אופיין המופשט, הנקי מסממני זיהוי חיצוניים, חותר אל מהות מזוככת מעבר לגבולות ה-''אני'' המוכר והידוע. מאת טליה הלקין - כותבת על אומנות ותרבות מיקום - גלריה גרוס זמנים - 16/04/2010 עד ה-11/05/2010 |
התכנים המופיעים באתר ובפרטי תערוכה זאת הינם מטעם הגופים המפרסמים ובאחריותם.
כל הזכויות שמורות ל - artbeat.co.il © מרחב לאמנות ו- אומנות ישראלית
||