ג'ון בייל - ציור / מוזיאון לאמנות ישראלית

אוצר: מאיר אהרונסון

ג'וני, שהיה בין האמנים המובילים בשנות ה-60, ה-70 ו-ה80, הוא אמן שהשפיע על תלמידים רבים. בעבר לימד בטכניון בחיפה לבקשתו ולהזמנתו של יצחק דנציגר. בבצלאל בירושלים הוא כיהן כראש מחלקה במשך כמה שנים, ולאחר שהתפטר מתפקיד ראש המחלקה המשיך כמורה במשך 18. בשנים האלה הוא היה עד למרד הגדול שהתחולל בבצלאל בשנות ה-70 המאוחרות שהביא בעקבותיו לשינוי גדול בבצלאל. כך, במקביל ובנפרד, לימד ג'וני בייל והקים דורות של אמנים.

אצל ג'וני, כל פעולה שעשה הן כמורה והן כאמן מתועדת בצורה מסודרת בפנקסים ובמחברות. אבל היצירות שלו, אותם ציורים שבהם אין צורה קונקרטית ואולי בטעות נקראים אבסטרקט, אלה מונחים בסטודיו ללא סדר מוגדר. העובדה הזאת הביאה לכך שבחירת העבודות הצריכה פעולה חוזרת ונשנית של הוצאת בדים והכנסת בדים אל ומתוך ארונות האחסון. ולבסוף, לאחר עיון חוזר ועבודה מתמשכת, נבחרו העבודות המוצגות כאן, בתערוכה.

בעת הבחירה וגם לאחריה שאלתי את עצמי, מה פתאום? למה להציג את ג'וני בייל? למה להציג אמן שחשיבותו בשנים ההן הייתה גדולה ואילו היום, מול השינויים שחלו באמנות, אולי אין יותר טעם להציג את הציורים האלה. התשובה לכל אלה הייתה פשוטה: ראשית, אמנות טובה תמיד ראויה, ושנית, לא ניתן להשכיח את העבר המקומי ואת מה שהיה בטענה של חוסר רלוונטיות. אלה סיבות חשובות מספיק, אבל יש סיבה נוספת: הצגת ההיסטוריה של האמנות המקומית היא אחד מתפקידיו של המוזיאון לאמנות ישראלית רמת-גן.

ראובן פלץ כותב על ג'ון בייל, מתוך הקטלוג המלווה את התערוכה: "... ג'ון בייל ניחן בערכי תרבות נדירים. אדם, הומניסט, דמוקרט ואסתטיקן. אמן אשר תרם שישה עשורים מחייו לקידום העשייה האמנותית בארץ. הוא לימד בטכניון, לימד וניהל את מחלקת האמנות בבצלאל ונחשב לאחד ממובילי זרם המופשט בישראל. ג'ון בייל גם הציג תערוכות רבות, זכה בפרסים יוקרתיים והפך מוסד בקרב ציבור גדול של מביני אמנות..."