איילת גד - מזכרות / הבית ברחוב המעיין

העבודות של איילת מזכירות, מעוררות את בלוטות הזיכרון.

החומרים שבהם היא משתמשת נושאים מטען זכרון של הימים שבהם היו עץ, של הקרקע שבה צמחו, של הידים שיצרו מהם רהיט או בית או סירה.

כמו העץ שנסחף אל החוף וזוכר את מלח הים, כמו עור שזוכר את צריבת השמש, כמו המים בתרופה הומאופתית אשר זוכרים את הצמחים והמינרלים ששרו בהם...

אילת אוספת את החומרים – שברי עצים, חלקי מסגרות ישנות, מסמרים חלודים וענפים ויוצרת מהן נופים זעירים שמזכירים – אולי סרט או נוף שראינו או שחלמנו לבקר בו, אולי ספר או שיר שאהבנו.

אחרי 4 שנות לימודים במרכז ללימודי עיצוב ויטל  (היום שנקר),  איירה איילת למגזינים ועיתונים כמו "את" "הארץ" "העיר" ועוד..

ב-2002 עברה לברלין, שם ציירה בעיקר באופן פרטי ובשנת 2004 השתתפה בתערוכה ב'אלטה שטאט באד'  בפסטיבל הקומיקס הברלינאי.

עבדה בפיסול סביבתי במרכז ב'נוי קלן' והצטרפה לסטודיו מאיירים במזרח העיר.

בסתיו 2010  חזרה ארצה והחלה לעבוד בנגרית מסגרות בדרום תל אביב.

איילת: " הקירבה לעץ היפה והריחני והשיוף, הנסורת, החיתוך וההכנה לתמונות עוררו השראה והתחלתי לצייר על פיסות בתים קטנות שמצאתי בנגרייה. כמויות מהן אספתי, צבעתי ונתתי לחברים, וילדיי שיחקו איתן, בעודי מחפשת את הבית האמיתי של חיי."